מדרש תנאים על ספר דברים כד:ט

1זכור יכול בליבך כשהוא אומ' השמר בנגע הצ' הרי שמירת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך:

2זכור את אשר עש' ה' אלהיך למר' וכי מה ענין זה לזה אלא ללמדך שאין הנגעים באים אלא על המהרהר אחר הזקנים:

3ועל האומ' לשון הרע והלא הדברים קל וחומר מה אם מרים אותה הצדקת כך נענשה אחרים על אחת כמה וכמה והרי הדברים קל וחומר מה אם מרים שדברה שלא בפניו של משה כך נענשה:

4האומ' גנאו של חברו בפניו על אחת כמה וכמה:

5והלא הדברים קל וחומר מה אם מרים שדברה באחיה הקטן ממנה כך נענשה המדבר בגדולים ממנו על אחת כמה וכמה והרי הדברים קל וחומר ומה מרים שלא נתכוונה לדבר באחיה לגנאי אלא לשבח לא למעט מפריה ורביה אלא להרבות בפריה ורביה ולא בינה לבין אחרים אלא בינה לבין עצמה כך נענשה המתכוין לדבר בחבירו לגנאי ולא לשבח לא להרבות בפריה ורביה אלא למעט מפריה ורביה לא בינו לבין עצמו אלא בינו לבין אחרים על אחת כמה וכמה יהא ענשו והרי הדברים קל וחומר ומה אם מרים שאמ' דבר שלא שמעו בריה אלא הקב״ה ת״ל (במד' יב ב) וישמע ה' כך נענשה האומר גנאו של חבירו בצבור על אחת כמה וכמה: