מדרש תנאים על ספר דברים כה:א

1כי יהיה ריב בין אנ' למה נאמר לפי שהו אומ' (כב ט') לא תזר' כר' כל' (כב יא) לא תל' שעט' (כב י) לא תחר' בשור ובחמ' שומע אני אם זרע וחרש ולבש עבר על המצוה ויהא פטור ת״ל כי יהיה ריב בין אנ' בא הכת' ולימד על העובר בלא תעשה שיהא לוקה ארבעים לכך נאמ' הפרשה:

2במצוה בלא תעשה אתה אומר במצוה בלא תעשה הכת' מדבר או אינו מדבר אלא במצות עשה ת״ל והיה אם בן הכות הרשע הרי אתה דן נאמר כאן בן ונאמר להלן (כא יח) בן מה בן שנאמר להלן במצוה בלא תעשה הכת' מדבר אף בן שנ' כאן במצוה בלא תעשה הכת' מדבר:

3בבעל דין ובשני עדים הכת' מדבר אתה אומ' כן או אינו מדבר אלא בשני בעלי דינין ובדיני ממונות הכת' מדבר ת״ל והצדיקו את הצדיק והר' את הרשע לא אמרתי אלא מי שאחרים מצדיקים ומרשיעים אותו יצאו דיני ממונות שאדם מרשיע את עצמו בהן:

4או אינו מדבר אלא בשני בעלי דינין ובדיני נפשות ת״ל כדי רשעתו לא אמרתי אלא מי שהמכות כדי רשעתו יצאו דיני נפשות שאין המכות כדי רשעתו:

5ר' עקיבה אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה בית דין שלמעלה מוחלין להן:

6חייבי מיתת בית דין אינן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין בית דין שלמטה מוחלין להן:

7כי יהיה ריב בין אנ' אין שלום יוצא מתוך מריבה וה״א (יט יז) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב מי גרם לזה ללקות הוי אומר מריבה:

8אין לי אלא אנשים איש עם אשה ואשה עם איש ושתי נשים זו עם זו מנ' ת״ל ונגשו אל המ' מכל מקום:

9ושפטום בעל כרחם:

10והצדיקו את הצ' והר' את הר' למה נאמר לפי שהוא אומ' שפטים ושט' תתן לך שומע אני בין שהן בקיאין בדין בין שאינן בקיאין ת״ל והצ' את הצ' והר' את הר' שיהו בקיאין בדין:

11והרשיעו את הרשע יכול כל המורשעין יהו לוקין ת״ל והיה אם בן הכות הרי פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה הא כיצד ת״ל (כה ד) לא תחסם שור בדישו מה חסימת השור מיוחדת שהיא מצות לא תעשה שאין בה קיום עשה והרי הוא לוקה עליה כך כל מצות לא תעשה שאין בה קיום עשה הרי הוא לוקה עליה:

12ד״א ונ' אל המ' וש' מיכן אמ' מכות בשלשה: