מדרש תנאים על ספר דברים כו:יב

1כי תכלה לעשר יכול בחנוכה הרי אתה דן נאמר כאן קץ ונאמר להלן (לא י) קץ מה קץ האמור להלן רגל אף קץ האמ' כאן רגל או מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת״ל כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלין בו הוי אומר זה פסח מיכן אמ' ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור ולמחר במנחה מתודים:

2ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית:

3בשנה השל' בפירות שלישית הכת' מדבר אתה אומר כן או אינו אלא בפירות שלש שנים מה אני מקיים (יד כג) ואכלת לפני ה' אלה' מע' דג' הנאכל אבל המונח יהא נאכל לשלש שנים ת״ל כי תכלה לעשר את כל מע' תבו' בשנה השל' בפירות שלישית הכת' מדבר:

4אין לי אלא פירות השלישית פירות הששית מנ' ת״ל (יד כח) מקצה שלש שנים מק' שלש שנים אתה מוציא מעשר עני:

5או שמטין ויובלות יעלו מן המענין ת״ל שנת המעשר לא אמרתי אלא שנים שהמעשרות נוהגים בהן יצאו שמטים ויובלות שאין המעשרות נוהגין בהן:

6יכול יהו שני מעשרות נוהגין בה מעשר שני ומעשר עני ת״ל שנת המעשר מעשר אחד נוהג בה ואין שני מעשרות נוהגין בה:

7אין לי צריך ודוי אלא מעשר עני שבו דבר הכת' מנ' לרבות שאר מעשרות ת״ל מעשר תבואתך ריבה:

8ונתת ללוי לגר לית' ולאלמ' תן לכל אחד ואחד כפי חלקו אימתי בזמן שהן חסירים מיכן אמ' מי שיש לו מזון שתי סעודות אסור לו ליטול מן התמחוי היו לו מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה:

9היו לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן או מאתים זוז אע״פ שאינו [נושא] ונותן בהן הרי זה לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני:

10היו לו מאתים חסר דינר מותר ליטול:

11ואכלו בש' וש' תן להן כדי שבען:

12ואכלו בש' מלמד שאין מוציאין אתו מהארץ לחוצה לארץ:

13משפחת בני נבלטה היתה בירוש' ונתנו להם חכמים שש מאות ככרי כסף ולא רצו להוציאן [חוץ] לירושלם: