מדרש תנאים על ספר דברים ג:כד

1ה' אלהים כל מקום שנ' ה' הרי זו מדת רחמים ה' ה' אל רחום וחנון (שמות ל״ד ו') אלהים כל מקום שנ' אלהים הרי זו מדת הדין עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיעון אלהים (שם כ״ב ח') אלהים לא תקלל (שם כ״ז) אלהים שופט צדיק (תה' ז' י״ב):

2אמר משה בבקשה ממך תהא מדת רחמים כובשת למדת הדין לכך הקדים ה' אלהים:

3ד׳׳א ה' אלהים אמר לפניו רבונו של עולם עשה עמי במדת רחמים ואם בא אתה עלי במדת הדין יש לי דין שהרי הכתבת בתורתך על ידי (דברים כ״ד ט״ו) ביומו תתן שכרו ואני נצטערתי ארבעים שנה במדבר עם ישראל ולא נתת לי שכרי ועכשו אתה אומר לי (ג' כ״ז) לא תעבור את הירדן הזה:

4אתה החלות להראות אמר לפניו רבונו של עולם הואיל והתחלת להראני מקצתה הראיני כולה משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטורין שלו נכנס פתח ראשון שתקו לו שני ושתקו לו שלישי זעפו בו אמר לו דייך עד כאן כך בשעה שבא משה וכיבש [שני] עממים סיחון ועוג ונתנם לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי אמר דומה שלא נגזרה גזירה אלא על תנאי ואין אנו מנודין אלא על תנאי לכך היה עומד ומבקש כל אותן תחנות ובקשות עד שאמר לו רב לך:

5ד״א אתה החלות אתה התרתה לי נדרי בשעה שאמרת לי לך והוצא את ישראל ממצרים (שמות ג' י') אמרתי לפניך איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנ' (שם ב' כ״א) ויואל משה לשבת את הא' ואין הואלה אלא שבועה שנ' (ש״א י״ד כ״ד) ויואל שאול את העם רבונו של עולם כשם שהתרתה לי ואמרת (שמות ד' י״ט) לך שב מצרים אף עכשיו התר נדרך שאכנס לארץ ישראל אמר לו הקב״ה רב לך אתה היה לך רב שיתיר את נדרך:

6ד״א אתה החילות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנ' (דב' ט' י״ד) הרף ממני ואש' וכי משה תפוס היה בקדש אלא כך אמר משה לפניו רבונו של עולם אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל על בניך ועמדתי והתפללתי עליהם ושמעת תפלתי וסלחת לעונם והייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפללו עלי והלא דברים קל וחמר אם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת תפלת הרבים על (ידי) היחיד על אחת כמה וכמה רבונו של עולם כשם שעברת על אותה הגזירה שנ' (שמות ל״ב י״ד) וינחם ה' על הרעה בבקשה ממך עבור על גזירה זו שגזרת עלי:

7ד״א אתה החלות אמר משה רבון העולמים מפני שאמרתי להן (במדב' כ' י') שמעו נא המרים גזרת עלי שלא אכנס לארץ אתה החלות את שרית קרית להון כדין (שם י״ז כ״ה) למשמרת לבני מרי:

8להראות את עבדך יש שקראו עצמן עבדים והמקום קרא אותם עבדים ויש שקראו עצמן עבדים והמקום לא קרא אותם עבדים ויש שלא קראו עצמן עבדים והמקום קרא אותן עבדים:

9אברהם קרא עצמו עבד שנ' (ברא' י״ח ג') אל נא תעבור מעל עב' והמקום קרא אותו עבד שנ' ובר' והר' את זר' בע' אב' עבדי (שם כ״ו כ״ד):

10יעקב קרא עצמו עבד שנ' (שם ל״ב י״א) קטנתי מכל הח' ומ' הא' אש' עש' את עב' והמקום קראו עבד שנ' (ישעיה מ״א ח') ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בח':

11משה קרא עצמו עבד שנ' להר' את עבד' והמקום קראו עבד שנ' (במדבר י״ב ז') לא כן עבדי משה:

12דוד קרא עצמו עבד (תה' קט״ז ט״ז) אני עבד' בן אמ' והמקום קראו עבד ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזק' ל״ז כ״ה):

13ישעיה קרא עצמו עבד שנ' (ישעיה מ״ט ה') ועתה אמר ה' יוצרי מבטן לעבד לו והמקום קראו עבד שנ' (שם כ' ג') ויאמר ה' כא' הלך עבדי ישעיהו:

14שמואל קרא עצמו עבד שנ' (ש״א ג' י') ויאמר שמואל דבר כי שומע עבדך והמקום לא קראו עבד:

15שמשון קרא עצמו עבד שנ' (ע' שופטים ט״ו י״ח) אתה נתת ביד עבדך התשו' הגדולה הזאת והמקום לא קראו עבד:

16שלמה קרא עצמו עבד שנ' (מ״א ג' ט') ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך והמקום לא קראו עבד אלא תלאו בדוד אביו שנ' (מ״ב י״ט ל״ד) וגנותי על העיר הז' להושיעה למעני ולמען דוד עבדי:

17איוב לא קרא עצמו עבד והמקום קרא אותו עבד שנ' (איוב א' ח') ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב:

18יהושע לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (יהושע כ״ד כ״ט) ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד ה':

19כלב לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (במ' י״ד כ״ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת:

20אליקים לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (ישעיה כ״ב כ') והיה ביום ההוא וקר' לעבדי לאליקים בן חלקיהו:

21זרובבל לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (חגי ב' כ״ג) והיה ביום ההוא אקח זרובבל בן שאלתיאל עבדי:

22דניאל לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (דניאל ו' כ״א) דניאל עבד אלהא חיא:

23חנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמן עבדים והמקום קראן עבדים שנ' (דניאל ג' כ״ו) שדרך מישך ועביד נגו עבדוהי די אלהא עלאה פוקו ואתו:

24נביאים הראשונים לא קראו עצמן עבדים והמקום קראן עבדים שנ' (עמוס ג' ז') כי לא יעשה ה' אל' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:

25את גדלך זה בנין אב לכל גדולה שבתורה ואת ידך החזקה אלו עשר מכות שהביא המקום ב״ה על המצרים במצ' שנ' בהן (שמות ח' א') נטה את ידך:

26ד״א את גדלך אמר לפניו רבונו של עולם אימתי אתה מתגדל בעולמך בשעה שאתה כובש על מדת הדין שנ' (מיכה ז' י״ח) מי אל כמוך נושא עון:

27אשר מי אל בשמ' ובא' אמר לפניו רבוני אתה מדתך שלא כמדת בשר ודם בשר ודם אפדיקוס יושב על הפרכיה שלו מתירא הוא מפני סנקתדירוס שלו שלא יחזירנו את שאין לך סנקתדירוס מפני מה אין אתה מוחל לי:

28מלך בשר ודם יושב על בימה שלו מתירא הוא מפני דיותכוס שלו שלא יחזירנו את שאין לך דיותיכוס מפני מה אין אתה מוחל לי:

29אשר יעשה כמ' וכג' כמעשיך במצרים וכגבורותיך על הים:

30ד״א כמעש' על הים וכגבו' על הירדן: