מדרש תנאים על ספר דברים לב:ב

1יערף כמטר לקחי אין לקחי אלא דברי תורה שנ' (משלי ד ב) כי לקח טוב נת' לכ' תורתי וה״א (שם ח י) קחו מוסרי ואל כסף ואין מוסרי אלא דברי תורה שנ' (שם א ח) שמע בני מוסר אביך ואומ' (שם ח לג) שמעו מוסר וחכמו ואומ' (שם ד יג) החזק במוסר אל תרף וה״א (הושע יד ג) קחו עמ' דברים ואין דברים אלא דברי תורה שנ' (ה יט) את הדברים האלה דבר ה':

2כמטר מה המטר הזה חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם או מה המטר הזה מקצת העם שמחים בו ומקצת העם מצירין בו יוצאי דרכים מצירין בו מפרשי ימים מצירין בו טחי גגות מצירין בו מי שבורו מלא מים וכן גתו וגרנו לפניו מצירין בו יכול אף דברי תורה כל ת״ל כטל מה הטל הזה כל העם הזה שמחים בו כך דברי תורה כל העם שמחים בהן:

3כשעירים עלי דשא מה שעירים הללו יורדים על העשבים ומעלין אותן ומגדלין אותן כך דברי תורה מעלין אותן ומגדלין אותן שנ' (משלי ד ח) סלסלה ותרוממך:

4וכרביבים עלי עשב מה רביבים הללו יורדין על העשבים ומעדנין אותן ומפרנקים אותן כך דברי תורה מעדנין אותך ומפרנקין אותך שנ' (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן ואומ' (שם א ט) כי לוית חן הם לראשך:

5ד״א יערף כמ' לקחי ר' אומ' הוי כונס דברי תורה כללים יכול כשם שאת כונס כללים כך תהא מוציא כללים ת״ל יערף כמ' לק' ואין עריפה אלא לשון כנעני כאדם שהוא אומ' לחבירו ערוף לי את הסלע הזה ואין עריפה אלא פרוט לי כך תהא כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא כטפים הללו של מטר ולא כטפים הללו של מטר שהן גדולות אלא כטפים הללו שלטל שהן קטנות לכך נאמ' תזל כטל אמרתי:

6כשע' ע' דשא מה שעירים הללו יורדין על הדשאים ומדשנין אותן ומפטמין אותן כך תהא מפטם דברי תורה ושונה ומשלש ומרבע:

7וכרביב' עלי עשב מה רביבים הללו יורדין על העשבים ומנקין אותן ומפשפשין אותן שלא יתליעו כך תהא מפשפש דברי תורה שלא תשכחם שכך אמר יעקב בר חניליי לרבינו בוא ונפשפש את ההלכות הללו שלא יעלו חלודה:

8ד״א יערף כמ' לק' ר' יוסי הגלילי אומ' אין עריפה אלא לשון כפרה שנ' (כא ד) וערפו שם את העגלה בנחל מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים כך תורה מכפרת על כל עבירות:

9כש' עלי דשא מה שעירים באין על חטאים ומכפרין כך תורה מכפרת על כל חטאים:

10וכרב' עלי עש' מה רביבים באין תמימין ומכפרין כך תורה מכפרת על כל פשעים:

11ד״א יער' כמ' לק' חכמים אומ' אמ' משה לישראל אין אתם זהירים כמה עמלתי בתורה וכמה יגעתי בה וכמה צער נצטערתי עליה כמה שנ' (ט ט) ואשב בהר ארבע' יום וכת' אחר אומ' (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבע' [לילה] נכנסתי לבין מלאכים נכנסתי לבין גדודים נכנסתי לבין שרפים שכל אחד ואחד יכול לשרוף את כל העולם על יושביו שנ' (ישע' ו ב) שרפים עומדים ממ' לו:

12דמי נתתי עליה נפשי נתתי עליה כדרך שלמדתי אותה בצער כך תהיו למידין אותה בצער יכול כשם אתם למידין אותה בצער כך תהו מלמדין אותה בצער ת״ל תזל כטל אמרתי תהו מוכרין אותה בזול לתלמידים הבאים אחריכם:

13כשעירים עלי דשא אדם הולך ללמוד תורה תחלה והיא קשה עליו כשעיר מה יעשה קורא שני ספרים ושונה שני סדרים והיא נמשכת אחריו כרביב לכך נאמ' וכרב' עלי עשב:

14ד״א יער' כמ' ר' בניה אומ' אם למדת תורה לשמה הרי דברי תורה חיים לנפשך שנ' (משלי ד כב) כי חיים הם למוצאיהם ואם לאו סוף שדברי תורה הורגין אותך שנ' יערף ואין עריפה אלא לשון הריגה דכת' (כא ד) וערפו שם ואומ' (משלי ז כו) כי רבים חללים הפילה:

15ר׳א יערף כמטר ל' ר' דוסתאי בירבי יהודה אומר אם למדתה את התורה כדרך שמכנסין את השעיר לבור סופך להיות שונה ורואה את משנתך שנ' (משלי ה טו) שתה מים מבוריך ואם למדת את התורה כדרך שמכנסין את המטר לבורות ולשיחין ולמערות סופך להיות מנזל ומשקה לאחרים שנ' (משלי ה טו) ונוזלים מתוך באריך וה״א (שם טז) יפוצו מעינותיך חוצה:

16כשעירים ע' ד' אדם הולך ללמוד תורה תחלה והיא נופלת עליו כשיד הזה ומנ' שאין שעיר אלא שיד שנ' (ישע' לד יד) ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא ואומ' (ישע' יג כא) ושעירים ירקדו שם:

17ד״א יערף כמט' ל' ר' נחמיה אומ' זו כנסת יש' הוי כונס דברי תורה כללים שאם את כונסן פרטים הן מיגעין אותך ואין את יכול לעמוד בהן:

18משל אדם הולך לקסרין צריך למאה זוז או למאתים זוז הוצאה אם נוטלן הוא פרוטרוט הן מיגעין אותו ואינו יכול לעמוד בהן אלא מצרפן סלעים והוא פורט ומוציא בכל מקום שירצה וכן ההולך לבית האילס וצרך למאה מנה או לשתי רבוא של יציאה אם נוטלן הוא פרוטרוט הן מיגעין אותו ואינו יכול לעמוד בהן אלא מצרפן דינרי זהב והוא פורט ומוציא בכל מקום שירצה:

19ד״א יערף כמ' לק' כשם שהמטר יורד בזעף ומבקע בארץ כך יהיו דברי תורה מבקעין בכם שלא תתעו מדרכיו שלהקב״ה:

20ד״א יערף כמ' לק' מה המטר הזה יורד על העשבים ומעלה אותן מהן ירוקין מהן אדומין ומהן שחורים ומהן לבנים כך תורה יש בה מדרש ויש בה הלכות ויש בה קולין ויש בה חומרין ויש בה גזירות שוות ויש בה דינין ויש בה תשובות:

21ד״א יערף כמ' לק' מה המטר הזה יורד על האילנות ונותן מטעמים בכל אחד ואחד לפי מה שהוא בזית לפי מה שהוא בגפן לפי מה שהוא בתאנה לפי מה שהוא בתמרה לפי מה שהוא כך תורה יש בה בני אדם חכמים בני אדם נבונים בני אדם חסידים בני אדם צדיקים:

22ד״א יערף כמ' לק' לא כמטר הזה שהוא בא מן הדרום שכולו לשדפון ולירקון וכולו לקללה אלא כמטר הזה שהוא בא מן המערב שהוא בא (מארכו) [מערפו] שלעולם שכולו ברכה:

23ד״א יערף כמ' לק' מה המטר הזה אין את תר לו עד שהוא בא שנ' (מ״א יח מה) ויהי עד כה ועד כה כך אדם הולך ללמוד תורה אין את תר לו עד שהוא שומע מדרש הלכות ואגדות עד שהוא נעשה אדם גדול בישראל:

24ד״א יערף כמ' לק' ר' סימאי אומ' מנ' אתה אומר שאין לך פרשה בתורה שאין בה לתחית המתים אלא שאין בנו כוח לדרוש שנ' (תה' נ ד) יקרא אל השמים מעל להביא את הנשמה ואל הארץ להביא את הגוף ואחר כך לדין עמו לידיין עמו וכך היה ר' סימיי אומ' מנ' אתה אומ' כל דבר שברייתו מן השמים גופו ונפשו מן השמים וכל דבר שברייתו מן הארץ גופו ונפשו מן הארץ חוץ מן האדם הזה שגופו מן הארץ ונפשו מן השמים לפי כך כשהוא זוכה הרי הוא כבני מעלן שנ' (תה' פב ו) אני אמרתי אלהים אתם ואם לאו הרי הוא כבני מטן שנ' (שם ז) אכן כאדם תמ':

25ד״א היה ר' סימאי אומר מנ' כשם שהעיד משה בישראל את השמים ואת הארץ כך העיד בהן ארבע רוחות שנ' יערף כמ' לק' זו רוח מערבית שהיא באה (מארכו) [מערפו] שלעולם שכולו ברכה:

26תזל כטל אמ' זו רוח צפונית שהיא עושה את הרקיע נקי כזהב:

27כשעי' עלי דשא זו רוח מזרחית שיהא משחרת את הרקיע כשעיר:

28וכר' עלי עשב זו רוח דרומית שהיא מארגת את הרקיע כרביב מנ' שאין הדברים אמורין אלא לתחיית המתים שנ' (יחז' לז ט) מארבע רוחות באי הרוח ארבע רוחות ברא הקב״ה לשמש בהן את עולמו דרומית כנגד צפונית מערבית כנגד מזרחית דרומית יפה בימות הגשמים וקשה בימות החמה צפונית יפה בימות החמה וקשה בימות הגשמים לעולם מערבית יפה לעולם מזרחית קשה: