מדרש תנאים על ספר דברים לג:א

1וזאת הברכה זאת וזאת הן וכבשיהן לפי שהוא מקנתרן בראשו שלענין מזי רעב (לב כד) לפי כך הוא חוזר ומברכן בסופו וזאת הב':

2ד״א וזאת הבר' זאת וזאת הן וכבשיהן לפי שהיה מוכיח את ישראל בראשו של ספר אלה הדברים (א א) לפי כך הוא חוזר ואומ' להן דברי נחמות בסופו וזאת הבר' וכל הנביאים למדו ממשה להיות מוכיחין את ישראל דברים קשים מתחלה אין לך שאמ' דברים קשים מתחלה כיוצא בהושע שנ' (הושע ט יד) תן להם ה' מה תתן הוכה אפרים שרשם יבש (שם ט טז) ימאסם אלהי (שם ט יז) וחזר ואמר להם דברי נחמות (שם יד ה - ח) ארפא משובתם אהיה כטל לישר' ילכו יונקותיו ישובו ישבו בצלו:

3וכן יואל אומ' דברים קשים מתחלה (יואל א ב - ה) שמעו זאת (הכהנים) [הזקנים] עליה לבניכם ספרו יתר הגזם אכל הארבה הקיצו שכורים ובכו וחזר ואמ' להם דברי נחמות (שם ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:

4וכן עמוס אמ' דברים קשים מתחלה (עמוס ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון אלו בתי דינין שלהן העושקות דלים הרוצצות אביונים:

5וחזר ואמ' להם דברי נחמות (שם ט יג) הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקוצר:

6וכן מיכה אמ' דברים קשים מתחלה (מיכה ג ב - ד) שונאי טוב ואהבי רע ואשר אכלו שאר עמי אז יזעקו אל ה' וחזר ואמ' להם דברי נחמה (שם ז יח - כ) מי אל כמוך נושא עון ישוב ירחמינו תתן אמת ליעקב:

7וכן ירמיה אומ' דברים קשים מתחלה (יר' ז לד) והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון וקול שמחה וחזר ואמ' להם דברי נחמ' (שם לא יב - יג) אז תשמח בתולה במחול וריויתי נפש הכהנים דשן יכול משאמ' להם דברי תוכחות ואמ' להן דברי נח' חזר ואמ' להם דברי תוכחות ת״ל (שם נא סג - סד) והיה ככלותך לקרוא את דברי הספר הזה תקשר עליו אבן ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום:

8הוי משאמר להן דברי תוכחות וחזר ואמ' להן דברי נחמות לא חזר ואמ' להן דברי תוכחות אלא דברי נחמ':

9ד״א וזאת הברכה זו מוסף על ברכה ראשונה ואיזו זו תפלה למשה איש האלה' אבל איני יודע איזה יקדום אם תפלה קודמת לברכה ואם ברכה קודמת לתפלה וכשהוא אומ' וזאת הברכה הוי תפלה קודמת לברכה:

10ד״א וזאת הברכה הרי זו ברכה מוספת על הברכה שבירכן יעקב אבי' דכת' וזאת אש' דב' לה' אבי' ויברך אותם נמצינו למידים שממקום שסיים אבינו יעקב לברך משם התחיל משה רבינו מברך וז' הב':

11הברכה אל תקרא הבר' אלא הבריכה מה בריכה מטהרת טמאים כך משה מקרב רחוקים להלן בתיה וכאן יחי ראובן ואל ימות:

12אשר ברך משה אלו אחרים בירכו את ישראל ראויים היו לכך על אחת כמה וכמה שבירכן משה נמצינו למידים שראוי היה משה לברך את ישראל וראוים היו ישראל להתברך מפי משה:

13איש האלה' מלמד שהיה מברך והקב״ה מקיים וכן דוד אומ' (ש״ב כג ג) צדיק מושל יראת אלהים מצינו שהצדיקים מושלים במעשיו שלהקב״ה שהרי גזר גזירות בעולם ובאו צדיקים וביטלום משה עשה את היום לילה יהושע עשה את הלילה יום שמואל עשה את הקיץ חורף אליהו עשה את החורף קיץ משה עשה את הים יבשה אלישע עשה את הנחל גבים גבים הקב״ה מחיה [מתים] ואליהו ואלישע החיו מתים הקב״ה ממתיק מר ומברך את הממועט אף הן עשו כיוצא בו לפי כך נקראו הנביאים איש האלהים ומשה רבינו אב לנביאים והוא אחד מעשרה שנקראו איש האלהים:

14משה נקרא איש האלהים תפלה למשה איש האלהים (תה' צ א):

15אלקנה נקרא איש האלהים שנ' (ש״א ב כז) (ויצא) [ויבא] איש האלהים אל עלי זה אלקנה:

16שמואל נקרא איש האלהים שנ' (שם ט ו) הנה נא איש אלהים בעיר הזאת:

17דוד נקרא איש האלה' שנ' (נחמ' יב כד ע״ש) כמצות דוד איש האלה':

18שמעיה נקרא איש האלה' שנ' (מ״א יב כב ע״ש) ויהי דבר ה' אל שמעיה איש האלה':

19ויעדוא נקרא איש האלה' שנ' (שם יג א ע״ש) הנה איש אלהים בא מיהודה:

20אליהו נקרא איש האלה' שנ' (מ״ב א יג ע״ש) תיקר נא נפשי בעיניך איש האלה':

21אלישע נקרא איש האלה' שנ' (שם ד ט) הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא:

22מיכה נקרא איש אלהים שנ' (מ״א כ כח) ויגש איש האל' ויאמר אל מלך ישראל ויאמ' כה אמר ה' יען אשר אמרו ארם אלהי הרים ה':

23אמוץ נקרא איש האלה' שנ' (דהי״ב כה ז) ואיש האל' בא אליו לאמר המלך אל יבא עמך צבא ישראל:

24את בני ישראל הכל בזכות יעקב שנ' (ברא' מט ב) הקבצו ושמעו בני יעקב:

25לפני מותו וכי עלת על דעתינו לאחר המיתה ואם כן למה נאמ' לפני מו' סמוך למיתה וה״א (מלא' ג כג) הנני שלח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' וכי עלת על דעתינו לאחר הביאה ואם כן למה נאמ' לפני בוא יום ה' סמוך לביאה: