מדרש תנאים על ספר דברים לג:יט

1עמים הר יקראו לפי שאומות העולם מניחים מדינותיהם ובאין לפרגמטיא שלארץ ישראל ומוצאים את כל ישראל בירושלם והיו אומ' הואיל והטרחנו כל הדרך הזו בואו ונעלה לירושלם ונדר פרגמטיא שליהודים מהיא והיו עולין לירושלים ומוצאים את כל ישראל בירושלם כולהם אוכלין מאכל אחד וכולהם שותין משקה אחד וכולהם מתפללין לאל אחד אבל אומות העולם אינן כן אלא שלא כמאכלו שלזה מאכלו שלזה ולא כמשקיו שלזה משקיו שלזה ושלא כאלוהו שלזה אלוהו שלזה והיו אומ' אין כאלהי ישראל אין יפה להידבק אלא באומה הזאת ולא היו זזין משם עד שהן מתגיירין ומקרבין זבחים למקום שנ' שם יזבחו זב' צ':

2כי שפ' ימ' יינקו שנים נותנין בשפע ונוטלין בשפע ואלו הן הים והמלכות:

3הים נותן בשפע ונוטל בשפע:

4והמלכות נותנת בשפע ונוטלת בשפע:

5ד״א כי שפע ימים יינקו זה ים שלחיפה שאין לך צרור שלכסף וזהב וספינה אבידה בים עד שהוא מקיאו ומשליכו לים של חיפה שהוא משמרתו שלים הגדול והוא מתוקן לצדיקים לעתיד לבוא:

6ד״א כי שפע ימ' יינקו זה חלזון אמ' ר' יוסי פעם אחת הייתי עולה מעכו ליפו ופגע בי זקן אחד ושאל בשלומי והייתי מכיר אותו אמרתי לו בני הפרנסה מנין אמ' לי מחלזון הזה אמרתי לו בני מצוי הוא אמ' לי רבי השמים שהרבה מקומות בים שהוא מושלך בהן בהרים וסממיות מקיפות אותו וכל מי שהוא בא ונוטל ממנו הן נושכות אותו ומת ונימוק במקומו (אמ' ר' יוסי) אמ' לו בני ניכר הוא זה שהוא מתוקן לצדיקים לעתיד לבוא:

7וספני טמ' חול ספוני זו טרית:

8טמוני זה חלזון:

9חול זה זכוכית:

10לפי שהיה זבולון מתרעם על הקב״ה ואומ' רבון העולמים לאחי נתת ארץ יפה ולי נתת את הים הזה לאחי נתת שדות וכרמים ולי נתת את החול הזה אמ' לו חייך שאני מצריכם לך בחול לזכוכית אמ' לו וכי מי מודיעני אמ' לו כל מי שהוא גונבך אל יהא מוצא בפרגמטיא שלו כלום: