מדרש תנאים על ספר דברים לג:ג

1אף חבב עמ' מלמד שחיבב הקב״ה את ישראל יתר מכל אומות העולם:

2כל קדושיו ביד' אלו פרנסיהן של ישראל שהן נותנין נפשם על ישראל כגון שנ' במשה (שמות לב לב) ועתה אם תשא חט' ואם אין מח' נא כו':

3אמ' משה לפני הקב״ה רבון העולמים אם אין את מוחל לעונותיהן שלישראל מחוק שמי מספרך אשר כתבת ספר כתוב לצדיקים לעתיד לבוא שנ' (תה' סט כט) ימחו מספר חיים וכגון שנ' בדוד (דהי״א כא יז) הלא אני אמרתי למנות בעם:

4והם תכו לרג' אפלו חוטאים ומרגיזים:

5ישא מדב' שקבלו עליהן כל דברי תורה ואמ' (שמות כד ז) כל אש' דבר ה' נע' ונשמ':

6ד״א אף חבב עמים מלמד שחלק הקב״ה כבוד לישראל יתר מכל אומות העולם דתנינן תמן שור שלישראל שנגח שורו שלנכרי פטור ושלנכרי שנגח שורו שלישראל חייב:

7בת ישראל לא תילד את הנכרית אבל נכרית מילדת בת ישראל:

8בת ישראל לא תניק בנה שלנכרית אבל נכרית מניקה בנה שלישראלית ברשותה:

9גזילו של ישראל אסור [וגזלו של גוי מותר אבידתו שלישראל אסורה] ואבידתו שלגוי מותרת:

10אמרו מעשה ששילחה מלכות שני אסטרוגולין אמרו להן לכו ולמדו תורתן שליהודים ובואו והודיעונו מה כתוב בה הלכו להן אצל רבן גמליאל לאושא ולמדו ממנו מדרש הלכות ואגדות הגיע זמנן ליפטר אמ' לו רבינו כל תורתכם נאה ומשובחת היא חוץ מדבר הזה שאתם אומ' שור שלישראל שנגח שור שלנכרי פטור ושלנכרי שנגח שורו שלישראל חייב:

11בת ישראל לא תילד את הנכרית אבל נכרית מילדת את בת ישראל:

12בת ישראל לא תניק בנה שלנכרית אבל נכרית מניקה בנה שלישראלית ברשותה:

13גזילו שלישראל אסור ואבדתו [שלגוי] מותרת:

14הדבר הזה אין אנו מודיעין למלכות באותה השעה עמד רבן גמליאל ונתפלל עליהן ובקשו דבר ממה שהיה בידם ולא מצאו:

15כל קדשיו ביד' אלו גדוליהן שלישראל שהן ממשכנין נפשם על ישראל כגון שנ' ביחזקאל (יחז' ד ד - ו ע״ש) ואתה שכב על צדך הימני ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים:

16וכלית את אלה:

17והם תכו לרג' אפלו אנוסים ובזוזים:

18ישא מדב' שקיבלו עליהן את כל דברי תורה ואמ' (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נע' ונשמ':

19ד״א אף חבב עמים מלמד שלא כחיבה שחיבב הקב״ה את ישראל חיבב את אומות העולם:

20כל קדשיו בי' אלו נשמתן שלצדיקים שהן צרורות אצלו במרום שכן אביגיל אומ' לדוד ברוח הקדש (ש״א כה כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים יכול אף של רשעים כן ת״ל ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע מלמד שהוא מוסרן למלאכי שרת והן מצערין אותן ומשנקין אותן להודיען מה יהיה בסופן שנ' (איוב לג כב) ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים:

21והם תכו לרגל' אפלו נרתעין לאחוריהן שנים עשר מיל וחוזרין שנים עשר מיל:

22ישא מד' שקיבלו עליהן את כל דברי תורה ואמ' (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נע' ונ':

23ד״א אף חבב עמ' אלו ישראל שנ' (לג יט) עמים הר יקראו:

24כל קדשיו ביד' אמ' משה לפני הקב״ה רבונו שלעולם כשיגלו ישראל מעל אדמתם זכור להם זכות אבות והושיעם:

25והם תכו לרג' כשם שניהלתם במדבר כך תנהלם לעתיד לבוא שנ' (ישע' מט י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש:

26ישא מד' שתצילם ברחמיך מעול מלכיות ומן המות שנקרא דבר שנ' (חבק' ג ה) לפניו ילך דבר: