מדרש תנאים על ספר דברים לד:ו

1ויקבר אותו בגי בארץ מואב... ולא ידע איש את קבורתו... וכבר שלחה מלכות הרשעה שני סרדיאטות אצל גספידא שלבית פעור אמ' להן הראו לנו היכן משה קבור עמדו למטה נדמה להן למעלה עמדו למעלה נדמה להן למטה נתחלקו לשתי כתות אחת למעלה ואחת למטה שלמעלה נדמה להן למטה ושלמטה נדמה להן למעלה לקיים מה שנ' ולא ידע איש את קבו'... אף משה רבינו לא ידע היכן הוא קבור כת' הכא ולא ידע איש וכת' התם (במד' יב ג) והאיש משה... פסוק ז

2ומשה בן מאה ועשרים שנה מלמד שלא נמלט נח מן התבה אלא בזכותו של משה את מוצא בשעה שביקש הקב״ה להביא מבול על עולמו להחריבו אמ' מלאכי השרת לפני מי שאמ' והיה העולם ב״ה רבון העולמים הואיל ואת מביא על עולמך מבול שלמים מה אתה עושה לאותו שהוא עתיד לחיות מאה ועשרים שנה וכבר קצבת לו ימיו והיו ימיו מאה ועשרים שנה (ברא' ו ג):

3אמרו מלאכי השרת לפני מי שאמר והיה העולם ב״ה רבון העולמים אדם הראשון מפני מה גזרת עליו מיתה אמ' להם מפני שעבר על גזרתי אמ' לו והרי משה קיים את גזירותיך והרי הוא מת אמ' להם כבר נגזרה גזירה זאת התורה אדם כי ימות (במד' יט יד):

4בן מאה ועשרים שנה זה אחד מארבעה שחיו מאה ועשרים שנה ואלו הן משה והלל הזקן רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבה:

5משה עשה במצרים ארבעים שנה ועשה במדין ארבעים שנה ושימש את ישראל ארבעים שנה:

6הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש את החכמים ארבעים שנה ושימש את ישראל ארבעים שנה:

7רבן יוחנן בן זכאי עשה פרגמטיא ארבעים שנה ושימש את החכמים ארבעים שנה ושימש את ישראל ארבעים שנה:

8ר' עקיבה למד תורה בן ארבעים שנה ושימש את החכמים ארבעים שנה ושמש את ישראל ארבעים שנה:

9ששה זוגות שנותיהם שוות רבקה וקהת לוי ועמרם יוסף ויהושע שמואל ושלמה משה והלל הזקן רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבה:

10לא כהתה עינו הא למדנו שעיניהם שלמתים כהות:

11ולא נס לחה הא למדנו שלחיין של מתים נפסק ר' אליעזר בן יעקב אומר ולא נס לחה עד עכשו כל מי שהוא נוגע בבשרו של משה ליחה בורחת אילך ואילך: