מדרש תנאים על ספר דברים ו:ה

1ואהבת את ה' אלהיך עשה מאהבה הפרש בין העושה מאהבה להעושה מיראה שהעושה מאהבה שכרו כפול ומוכפל:

2לפי שהוא אומר (דב' י' כ') את ה' אלהיך תירא יש לך אדם שהוא מתירא מחבירו כשהוא (מצריכו) [מטריחו] מניחו והולך לו אבל אתה עשה מאהבה שאין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במדת המקום:

3ד״א ואהבת את ה' אלהיך כת' ואהבת את ה' אלהיך וכת' (שם) את ה' אלהיך תירא עשה מאהבה עשה מיראה שאם באתה לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב נעשה שונא:

4עשה מיראה שאם באתה לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא בועט:

5ד״א ואהבת את ה' אלהיך אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנ' (בר' י״ב ה') ואת הנפש אשר עשו בחרן והלא אם מתכנסין כל באי העולם לברות יתוש אחד ולהכניס בו נשמה אינן יכולין אלא מלמד שהיה אברהם מגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה:

6ד״א ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידיך כיצד בזמן שאדם קורא ושונה ודבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומתנו בשוק נאה ונושא ונותן באמונה מה הבריות אומרין עליו אשרי פלוני שלמד תורה אשרי אביו ואשרי רבו שלימדוהו תורה אוי להן לבני אדם שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראיתם כמה יפין דרכיו וכמה מתוקנין מעשיו עליו הכת' אומ' (יש' מ״ט ג') ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר:

7ובזמן שאדם קורא ושונה ואין דבורו בנחת עם הבריות ואין מקחו ומתנו בשוק נאה ואינו נושא ונותן באמונה מה הבריות אומרין עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו ולרבו שלימדוהו תורה אשריהן בני אדם שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראיתם כמה מכוערין מעשיו וכמה מקולקלין דרכיו עליו הכת' אומ' (יח' ל״ו כ') באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו:

8בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע:

9ד״א בכל לבבך שלא יהא ליבך חולק על המקום:

10ובכל נפשך ואפלו הוא נוטל את נפשך וכן הוא אומר (תהל' מ״ד כ״ג) כי עליך הורגנו כל היום:

11ר' שמעון בן מנסיא אומ' וכי היאך אפשר לו לאדם ליהרג כל היום אלא מעלה המקום על הצדיקים כאלו הן נהרגין בכל יום:

12שמעון בן עזאי אומר בכל נפשך אהביהו עד מיצוי הנפש:

13ר' אליעזר אומ' אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך:

14ובכל מאדך בכל ממונך:

15ד״א ובכל מאדך ר' עקיבה אומ' אם נאמר בכל נפשך קל וחומר בכל מאדך ומה ת״ל בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו בכל מאד ומאד בין במדת הטוב בין במדת פורענות וכן דוד אומר (תה' קט״ז י״ג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמ' ובשם ה' אקרא (שם ג - ד) וכן איוב אומ' (איו' א' כ״א) ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך מבורך הוא על מדת הטוב קל וחומר על מדת פורענות מה אשתו אומרת לו (שם ב' ט') עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומת מהוא אומר לה (שם י') כדבר אחת הנבלות תדברי:

16אנשי מבול היו כעורין בטובה כשבאת עליהן הפורענות קבלוה על כרחן והלא דברים קל וחומר אם מי שכוער בטובה נאה בפורענות אנו שנאין בטובה לא נהא נאין בפורענות זה הוא שאמר לה כדבר אחת הנבלות תדברי ועוד שיהא אדם שמיח ביסורין יתר מן הטובה שאלו אדם בטובה כל ימיו אין נמחל לו מעון שבידו כלום ובמה נמחל לו ביסורין:

17ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי הוא אומר (מש' ג' י״ב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה מי גרם לבן שיתרצה לאב הוי אומר זה יסורין:

18ר' מאיר אומ' הרי הוא אומ' ואהבת את ה' אלהיך בכל לב' אהביהו בכל לבבך כאברהם אביך כענין שנ' (יש' מ״א ח') זרע אברהם אהבי:

19ובכל נפשך כיצחק שעקד עצמו על גבי המזבח כענין שנ' (בר' כ״ב י') וישלח אברהם את ידו ויקח את המ' לש' את בנו:

20ובכל מאדך הוי מודה לו כיעקב כענין שנ' (שם ל״ב י״א) קטנתי מכל החסדים: