מנחת חינוך, קומץ מנחה קנט
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 159
Open in the reader →1מצוה קנ"ט עיין בת"כ פ' כ"ב והוא בדף ס"ד ע"ב בדפום שעם הק"א ממעט מקראי לענין שבועת הפקדון בתובע לחבירו שחבל בו או הדליק גדישו בשבת דפטור דל"ה כפירת ממון משום דאפי' אם יודה יפטור מפני שמתחייב בנפשו וקלב"מ ע"ש. ולכאורה תמוה דהא קי"ל דבכה"ג פלגינן דיבורו משום דאין אדם משים עצמו רשע וא"כ אם יודה לדברי התובע יתחייב ממון דפלגינן דיבורו ואמרינן דעל מה שאומר שהיה בשבת אינו נאמן הואיל ומשים עצמו רשע אבל חבלו או הדליק גדישו בחול וחייב לשלם והודאתו כמאה עדים וע"ז ל"ש אאמע"ר כמו בכל הודאת בע"ד שמודה שגזל וכדומה שנאמן מטעמים המבוארים בש"ס משום ס' מלוה ישינה או אולי משום שעושה כן דרך תשובה עיין תוס' ב"מ דף ד' וא"כ הוי שפיר כפירת ממון בכה"ג ויתחייב קרבן שבועה. ובאמת שבש"ס שלנו אינו מבואר כן רק לענין שבועת העדות ואולי יהיה מזה ראיה למש"כ בהג"א הובא בב"י חו"מ סי' קפ"ג דהא דאין אדם משים עצמו רשע היינו במתחייב עצמו ולא היכי שרוצה לפטור עצמו ע"ש והובא בספרי הכללים ג"כ וא"כ כאן אם יודה יפטור כיון שבא לפטור עצמו ע"י הודאתו שהיה בשבת ואמרינן אדם מע"ר בכה"ג ואין מוציאין מיד הנתבע בכה"ג מיהו בלאו הכי א"ש לפי מ"ש הרשב"א הביאו הקצה"ח סי' פ"ח דמש"ה באומר נתתי שדה פלונית לפלוני והוא אומר לא נתן לי דל"א בכה"ג הודאת בע"ד שנתן לו כמאה עדים הואיל והמקבל הודה ג"כ שלא קיבל אמרינן היכי דקיימא ארעא תיקום ע"ש וה"נ כיון דעכ"פ לפי תביעת התובע עצמו הוא מודה שחבל או הדליק בשבת ופטור הנתבע משום דקלב"מ להכי פטור ג"כ מקרבן שבועה דאין כאן כפירת ממון כיון דהתובע בעצמו מודה שהוא פטור ולא מפקינן ממון מהנתבע עי"ז והוא פשוט. או אפשר דמיירי בהודה שהיה שוגג דל"ש אאמע"ר: