מנחת חינוך, קומץ מנחה רלב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 232
Open in the reader →1במצוה רל"ב עיין שם בפנים הבאתי דברי התוס' ע"ז דף ט"ו ע"ב ד"ה לנכרי דלפני דלפני דלא אמרינן הוא מטעם דכיון דהנכרי אין עושה עבירה כיון דהוא אינו מוזהר אל"ע וא"כ אין הישראל עובר על ל"ע ועל לפני דלפני לא חיישינן. אבל למכור לישראל החשוד שהוא ימכור לאחר להכשיל. וא"כ הישראל יעבור על ל"ע. וא"כ הישראל המוכר לישראל החשוד עובר ג"כ על ל"ע דהוא מכשיל לישראל החשוד דהוא יעבור על לאו דל"ע אלו דברי התוס' בקיצור. ולפי דברי התוס' אלו משמע דאם הישראל מוכר לנכרי אע"ג שהנכרי יחזור וימכור לישראל הוי לפני דלפני ולא מוזהר ע"ז הישראל כיון דהנכרי אינו מוזהר על לפני עור ולא יעשה הנכרי שום עבירה וא"כ הוי לפני דלפני מ"ל אם הנכרי מוכר לנכרי אחר או לישראל בין כך ובין כך לא יעשה הנכרי הזה שהישראל מוכר לו שום עבירה ואינו עובר על ל"ע ועל לפני דלפני אינו מוזהר. רק מה שמבואר כ"פ בש"ס ובש"ע דלא ימכור לנכרי שמא יחזור וימכור לישראל. משום דמצוה להפריש ישראל מאיסור והוא משום לא תאכילום והוא מדרבנן. אבל לא משום לפ"ע. וראיתי ברא"ש ע"ז דף י"ד שהביא דוקא בנכרי שימכור לנכרי לא חיישינן אבל בנכרי שימכור לישראל חיישינן אלפני דלפני. וצ"ע מנ"ל הא דהא קאמר הגמ' אלפני דלפני לא קאמרינן והט"ז י"ד סי' קי"א ס"ק ג' הביא דברי הרא"ש ולדעתי הוא תמוה וכן מדברי התוס' דף כ"א ע"א ד"ה אלפני משמע נמי להיפוך מדברי הרא"ש וצ"ע. וגם נ"ל פשוט דהא דאם מושיט אבר מן החי לב"נ וכן שאר דבר האסור לנכרי דעובר על לפ"ע היינו דוקא דאם הנכרי יודע שהוא אמ"ה אי שאר איסור דעושה הנכרי איסור וא"כ הוא עובר על לפ"ע. אבל אם הנכרי אינו יודע כלל אם הוא אבמ"ה דאין הנכרי עושה איסור כלל דהא הוא שוגג גמור ואינו מכשילו כלל כמבואר בהר"מ בה' מלכים אינו עובר הישראל על לפ"ע רק לישראל שהוא שוגג אסור ליתן משום לא תאכילום אף שהוא שוגג. אבל לנכרי שהוא שוגג גמור מותר ליתן לדעתי והוא פשוט:
2למצוה הנ"ל נסתפקתי אם מוכר לו דבר האסור לו מדרבנן אם עובר על לפ"ע דאוריית' דהא מכשיל ליה ואפי' עצה רעה אם נותן לו עובר על לפני עור או דלמא כיון דמה"ת הוא מותר רק מדרבנן אסור לא עבר מדאוריי' ואח"ז מצאתי בע"ז בתוס' דף כ"ב ע"א ד"ה ת"ל מבואר להדיא דאף באיסור דרבנן עובר על לפ"ע דאורייתא ע"ש: