מנחת חינוך, קומץ מנחה רלח
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 238
Open in the reader →1מצוה רל"ח ע' בתוס' בע"ז דף כ"ב ד"ה תיפוק ליה כו' שם כתבו ראיה דאף אם אחד מכשיל לחבירו באיסור דרבנן עובר על לפ"ע. ע"ש וע' תוס' חגיגה דף י"ח ע"א בד"ה חולו של מועד בסוף הדיבור הקשו הא מלאכת חוה"מ איסור דרבנן הוא אך אמרינן בע"ז תיפוק ליה דעובר על לפני עור ותירצו משום סמך פשטיה דקרא כו' מבואר בדבריהם דעל איסור דרבנן אינו עובר על לפ"ע וצ"ע. וגוף הדבר אינו מובן כלל וכי גרע מכשיל חבירו באיסור דרבנן ממשיאו עצה שאינה הוגנת לו במילי דעלמא דעובר על לאו מה"ת כמבוא' בש"ס ובר"מ פי"ב מה' רוצח ובעהש"י אשנה פרק זה וצ"ע. וגם לדעת התוס' בחגיגה אף דבר שהוא מדרבנן רק אסמכתא חזקה עוברים מה"ת על לפ"ע וצ"ע מה חילוק אם התורה ציותה דוקא על א"ד א"כ לא יעבור אפי' על אסמכתא ואי לאו דוקא א"כ גם באיסור דרבנן מכשילו וחומר בד"ס כו' וצ"ע. ועיין ביו"ד סי' ק"ס מביא שם רמ"א בשם הרבה ראשונים דאבק רבית שהוא מדרבנן אין איסור על הלוה הנותן רק משום לפ"ע. נראה דאל"ע עובר ועיין במנ"ל פ"ד מה' מלוה ולוה בפיסקא המתחלת כתב הרשב"א כו' נראה קצת מדבריו דאיסור לפ"ע הוא ג"כ מדרבנן באיסור דרבנן ולדידי צ"ע דלא גרע ממשיאו עצה שאינה הוגנת לו דעובר מה"ת אך לפ"ז קשה מרב עיליש שם ע"ש ובעזהשי"ת אשנה פרק זה הש"י יעזור לי: