מנחת חינוך, קומץ מנחה רמו
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 246
Open in the reader →1מצוה רמ"ו בד"ה והנה כו' הקשיתי לשיטת הר"מ שסובר שקדושה שני' לא בטלה למה הביא הר"מ דין עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור כו' ע"ש מה שפלפלתי. ובאמת נ"מ לפמ"ש הר"מ בפ"א מה' תו"מ דמלך ישראל כ"מ שכובש ע"פ ב"ד מדעת רוב ישראל אחר כיבוש שבעה עממים יש לו דין קדושת א"י והוא מהספרי והובא כ"פ בחיבור זה. א"כ לעתיד כשיכבוש מלך המשיח ב"ב את כל הארצות יהיה לכולם דין א"י א"כ מה שיהי' נטוע קודם יהי' פטור כמו אז כנלע"ד פשוט:
2עוד במצוה הנ"ל בדיני ערלה. נראה לפי עניות דעתי באם מכר לחבירו ספק ערלה בחוץ לארץ דהלכה ספיקן מותר. ומותר לספק לחבירו אף דהמוכר יודע דודאי ערלה כמבואר בגמרא ספק לי ואני אוכל. ועיין ר"ן שם. זה ודאי דאם נתודע אח"כ דהוא ודאי ערלה אף דבאיסור דאורייתא צריך להחזיר והמעות מ"מ כאן לא עבד הקונה שום איסו' כלל בשעה שאכל והוי נהנה גמור והמעות אינם חוזרים. ונלע"ד דהמעות אסורין דתופסין דמיהן אף דמבוא' בגמ' (קדושין דף נ"ו ע"ב) דמכרן וקידש בדמיהן מקודשת דאינן תופסין דמיהן. אולם הטעם מבואר בירושלמי שם משום שאינן דמיהן כלומ' דהערלה אינה שוה כלום והמעות גזל או מתנה אצלו. אך הערלה הזה הספיקות הואיל ובשעת מעשה שוה המעות דמותר לספק לחבירו אף דנודע למפרע שהיא ערלה ודאית מכל מקום שוה המעות שנתן שאכל ונהנה ממילא המעות נתפסין בקדושת ערלה. וצ"ע כעת ועיין במשנה למלך בהלכות אישות דאף אם מכר לעכו"ם הואיל ואצל המוכר הוא אסור אינן תופסין דמיהן. אך אם לשניהם ספק צ"ע כאמור. ויותר נ"ל דאף דהערלה הוא בעין מכל מקום המעות אינן חוזרין דברשותו נעשה הטריפות והמעות נתפסין כאמור: