מנחת חינוך, קומץ מנחה שפ
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 380
Open in the reader →1מצוה ש"פ שם הבאתי דאם שחטו את הפסח אמי שהי' בדרך רחוקה לא הורצה משום דהלכה כרב ששת באיסורי ועי' בכ"מ. אחר זמן רב מצאתי בהרמב"ן פ' בהעלותך שפסק כר"נ נגד הכלל המונח הנזכר. וצ"ע למה. ועי' יד מלאכי בכלליו סי' קס"ב בענין האי כללא דהלכה כר"ש באיסורי עיי"ש דכתב דהוא מהגאונים וצ"ע על הרב הרמב"ן שפוסק בזה שהורצה משום דר"נ ותע"ב:
2למצוה הנ"ל עי' בר"מ פ"ז הדינים דפ"ר שבא בטומאה נאכל בטומאה דכל עיקר לא בא אלא לאכילה והוא מן הש"ס דפסחים ואם אכלו זבים כו' אע"פ שאינם רשאים דלא נדחה אלא טומאת מת בלבד מ"מ פטורי' מכרת כי מפי השמועה למדו וכו' דהנאכל לטמאים אין חייבים ואפי' אכלו הטמאים מהאמורין פטורים כיון דהבשר נאכל לטמאים. ואם עשו בטהרה ולאחר זריקה נטמאו הציבור לא יאכלו בטומאה כי רק הנעשה בטומאה התיר הכתוב. עי' בר"מ ובש"ס. ואני מסופק לשיטת הר"מ דטבו"י דט"מ נדחה מפ"ר והו"ל כאילו טמא ממש עי' בפ"ו. והנה ציבור כה"ג עושין כי היכי דאיש נדחה הציבור עושין. ובאמת בשעת אכילה הם טהורים כי היה הע"ש ע"כ אני מסופק בציבור דעבדי פסח כה"ג ואחר זריקה נטמאו ממש אם אוכלים בלילה דהו"ל פסח הבא בטומאה כיון דיחיד נדחה רק בציבור עושין חזינן דהו"ל פסח הבא בטומאה א"כ רשאים הטמאים שנטמאו אח"כ לאכול וגם זבים וכו' פטורים וגם האימורין ככל פסח הבא בטומאה. או דלמא כיון דהפסחים האלו באמת הי' הציבור ראוין לאכול בטהרה כי בלילה הם טהורים רק היחיד נדחה לדעת הר"מ אבל לכל הענינים אפשר דהוי ליה כפסח הבא בטהרה ולא יאכלו טמאים וחייבים עלי' כמו פסח בטהרה וצ"ע. וגם לענין שבירת עצם דבפסח הבא בטומאה א"ח משום שבירת עצם אם בפסח כזה יש בו שב"ע או ג"כ אין בו משום שב"ע וצ"ע: