מנחת חינוך, קומץ מנחה סח
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 568
Open in the reader →1מצוה תקס"ח הבאתי דעת הר"מ ור"ת בתוס' מס' כתובות דף ק"י ד"ה ה"ג דעבד שברח מחו"ל לא"י נפקע שיעבודו מהאדון לגמרי ואין האדון יכול למוכרו אפילו בארץ ישראל מגזרת הכתוב דלא תסגיר עבד אל אדוניו והוי רק מעוכב גט שיחרור. ודעת הרא"ש ותוס' בגיטין פרק השולח דהל"ת הוא רק שלא להחזירו לחוץ לארץ אבל הוא עבד גמור ויכול האדון למוכרו בארץ ישראל ועיין בר"ן גיטין שם גם כן. וקשה לי טובא לדעת הרא"ש וסייעתו מהא דגיטין דף נ"א גבי ההוא עבדא דערק מחו"ל לארץ ישראל כו' אתי לקמי' דר"א אמר ליה נכתוב לך שטרא אדמי' וכתוב לי' גיטא דחירותא ואי לא מפקינא לי' מינך כדר"א בר' יאשיהו וכו'. וקשה לדעת הרא"ש בקידושין דף ח' ועוד הרבה פוסקים דסוברים דהיכי דנותן לו שט"ח דידיה הוי כמו כסף ומהני דדוקא גבי משכון אמרינן מנה אין כאן משכון אין כאן כיון דליכא לוה ושיעבוד נכסים הוי רק משום ערבות והיכי דליכא לוה ליכא ערב אבל שט"ח דידיה מהני שפיר ועיין בקצוה"ח סי' ק"ל באריכות. ולפי"ז למה הוצרך ר"א לתרתי. דיכתוב לו העבד שטר אדמי' והאדון יכתוב לו שטר שיחרור. והרי לשיטה זו כיון דהעבד כותב לו שטר אדמי' ונותן לו שטר חוב דידיה א"כ הוי כמו כסף וא"צ שום ג"ש כלל דקונה א"ע בתורת כסף משום דהוי כמוכרו לו בשלמא לשיטת הר"מ דנפקע שיעבודו מהאדון לגמרי והוי רק מעוכב גט שיחרור לא קשיא דבזה לא מהני כסף כלל כמבואר בגיטין דף ל"ט מ"ב דבממוכב ג"ש לא מהני רק שטר שיחרור משום דפקע ליה כספא ע"ש ומהאי טעמא ניחא גם כן שם בסוגיא דמי שחציו עבד וחציו בן חורין דמבואר במשנה שם דכופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב לו שטר אחצי דמיו. ולכאורה כיון דכותב לו שטר אדמי' למה צריך לג"ש דהא שטר חוב דידיה הוי כמו כסף. אך באמת כיון דמפקע ליה כספא לא מהני שוב כסף רק שטר כמבואר והובא בפנים. (אח"ז ראיתי בס' טיב גיטין העיר בזה וכרכר בזה וא"צ שהוא פשוט כמ"ש) אבל בסוגיין ולשיטת הרא"ש וסייעתו דהוא עבד גמור ואכתי לא פקע ליה כספא ומהני כסף א"כ כיון דכותב לו שטר אדמי' ולשיטת הפוסקים דהוי כמו כסף מאי צריך שוב לג"ש והוא קושיא אלימתא לכאורה. והנראה לפי עניות דעתי בזה לומר דהא באמת עיקר חיוב שטר הוי רק משום דהוי גופו משועבד לכן יכול לשעבד גם כן נכסיו מ"י השטר והיכא דליכא שום שיעבוד הגוף פקע שטרא. ועיין בחו"מ סי' ס"ו במוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו דעת ר"ת הוא ידוע. ועיין בסי' ל"ט ובכמה דוכתי ועיין בקצה"ח סי' ק"ד ס"ק י"א. ולפי"ז בעבד דליכא שיעבוד גופו דהא הוא עדיין של רבו אין אפשרות כלל שיתחייב את עצמו בשטר כלל ולא שייך בזה גיטו ושטרו באין כא' היכי דצריך קנין גמור ולא מהני בע"כ כמ"ש הקצה"ח בסי' ר' וכמה דוכתי וא"כ כ"ז שאינו כותב לו שטר שיחרור לא מהני כלל מה שיכתוב לו שטר אדמיו דהאי שטרא חספא בעלמא הוא כיון דליכא שיעבוד גופו עדיין דאכתי עבדא הוא וגופו הוא של האדון לא מהני שטריה ג"כ (וכעין זה מוכח בנזיר דף ס"ב לענין נזירות בעבדים יע"ש) ולכן צריך לכתוב לו גט שיחרור גם כן וא"ש כן נלע"ד נכון בזה: