מנחת חינוך, קומץ מנחה צט
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 599
Open in the reader →1מצוה תקצ"ט הבאתי דברי הר"מ פ"ו מה' גירושין דקטנה אין עושה שליח לקבלה משום דאין עדות לקטן ולכאורה לדבריו איך קטנה מתגרשת כלל הא אין דבר שבערוה פחות מב' וכן איך קטנה מחייבמת כמ"ש הר"מ פ"ו מהל' יבום וחליצה להסוברים דבעי עדות עיין בפנים. ואמנם הא דקטנה מתגרשת הוא פשוט כיון דלא בעי דעתה כלל והוי גט אפי' בע"כ דידה ועיקר העושה מעשה הוא המגרש וכיון שהוא גדול מהני שפיר. אך גם ביבמה קטנה ניחא דהרי שם לא בעינן כלל דעת שניהם. וא"כ נהי דבעי עדות היינו ג"כ מצד היבם דהוא העושה מעשה היבום אבל לא מצידה. וגדולה מזו כתב האבני מילואים סי' כ"ז ס"ק ו' דגם בכל קדושין לא בעינן עדות על רצון האשה ועיקר דבר שבערוה הוא מצד הבעל המקדש מכש"כ כאן. ודע דאין להוכיח דיבמה מיקרי דבר שבערוה דמדברי הנימוקי יוסף פ' מצות חליצה גבי חלץ בינו לבינה ובא מעשה לפני ר' עקיבא והכשיר שהקשה הא בעי עדים ואין דבר שבערוה פחות משנים ע"ש דמשמע דיבמה מיקרי דבר שבערוה דז"א דשם אליבא דר"ע קיימינן והוא סובר דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין ולדידיה כל חייבי לאוין מיקרי דבר שבערוה והוא פשוט. ואמנם ראיתי בהגמ"י פ"ד מהלכות אישות הביא בשם ס' התרומה דחליצה הוי דבר שבערוה ואין האב נאמן לומר על בנו שהוא גדול ע"ש. ודע שמה שכתבתי בפנים דאף על פי דבעי עדות ביבמה מכל מקום אין הם צריכין לראות העדים משום דא"צ דעת שניהם ביבום. הנה עיין בנתיבות סי' ל"ו שהקשה אהא דפ' מצות חליצה הנ"ל במעשה שחלץ בינו לבינה דפריך מנא ידעו ומשני כשהעדים רואין מבחוץ והקשה דהא צריכין הם לראות העדים ע"ש היינו דוקא בחליצה דשם בעינן דעתה ולא ביבום: