מנחת חינוך קכג:ב

1נקרא לענין זה כ"ז שיש לו. לא ביאר לנו מה יהיה לו אם הוא כסתם עשיר שאינו נוטל צדקה. או אפשר אם יש לו דמי הבהמה מגלימא דעל כתפו צריך להביא וגם הר"מ לא ביאר זה וצ"ע. גם מ"ש הרהמ"ח דמנחה היא קמח היינו סולת דקמח אינו רק בקרבן סוטה וכל המנחות צ"ל סולת:

2ועמש"ל במצות חטאת דרשע לא"ד אינו מביא קרבן על השוגג כגון רשע לאכול חלב ועבר בשוגג אינו מביא קרבן אבל רשע לאכול חלב מביא קרבן על הדם. ונראה דאם הוא רשע שנשבע לשוא כפי החלוקות המבוארים בר"מ פ"א ועתה נשבע שבועת ביטוי ועבר בשוגג נראה דחייב קרבן כיון דאזהרה דשוא מפסוק לא תשא ואזהרת ביטוי מפסוק לא תשבעו ער"מ. אם כן כיון דהם שני אזהרות ה"ל שני שמות כמו חלב ודם דרשע לחלב מביא קרבן על הדם ה"נ מביא קרבן על הביטוי דהוא שם אחר. ואם הוא רגיל לישבע שבועת ביטוי לשקר במזיד על לעבר ושגג להבא או רגיל על להבא ושגג לשעבר זה תלוי בשיטת הש"ס שבועות כ' ר"ז סובר לשעבר אזהרתו משום שוא לא תשא ולהבא היינו אוכל ולא אוכל משום שקר היינו לא תשבעו. ורבנן סברי דלשעבר משום שקר לא תשבעו ולהבא משום לא יחל אם כן לכ"ע לשעבר ולהבא ה"ל שני שמות אם כן ברשע לא' מהם מביא קרבן בשוגג על השני דה"ל כמו חלב ודם. אך להר"מ פ"א דשבועות דהן לעבר והן להבא עובר משום לא תשבעו. וע' כ"מ ישוב לד' הר"מ דנראה דפוסק דלא כחד. וכ' דפוסק כרבנן ורבנן סברי דלהבא עובר משום בל יחל ג"כ אבל עובר משום לא תשבעו ג"כ ע"ש. אם כן לעבר ולהבא הם מש"א בודאי רשע לא' אינו מביא קרבן על השני דה"ל רשע לא"ד כמו רשע על אחד מן החלבים כגון חלב הקיבה ואכל חלב הקרב וכדומה דבודאי אינו מביא וכ"ז פשוט. וע' רש"י שבועות פי' דנ"מ דהוא משני שמות לענין התראה דצריך להתרות בו ממקרא זה והובא כ"פ בח"ז. ולפמ"ש עוד נ"מ דהו"ל ב' שמות אף שהוא רשע ע"ז ל"ה רשע על השני ומביא קרבן בשגג על השני. ולדעת הכסף משנה דדעת הר"מ דעל להבא עוברים משום לא תשבעו וגם משום בל יחל כקונמות נראה דאם הוא רשע על הקונמות אף דהוא רשע על בל יחל מכל מקום חייב קרבן בשבועה דלהבא חדא כמו דחלוקין בשמות כמו חלב ודם מביא קרבן על השני ה"נ חלוקים בקרבנות דאין קרבן בבל יחל ואף אם יש מעילה בקונמות מכל מקום זה אשם וזה חטאת ועוד כיון דניתוסף כאן לאו דלא תשבעו ואפשר חיוב הקרבן על לאו זה והוה ליה שם אחר גם כן וחייב אף שהוא רגיל לעבור על קונמות כנ"פ: