מנחת חינוך קמד:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 144:2
Open in the reader →1ל"ת כ"ת כו'. כ"ה בפ"י דהלאו על פגול ונותר לא יאכל ובה"ג כל קרבן שהוא פסול בין במחשבה בין במעשה כל האוכל כו' לוקה משום לא תאכל כל תועבה כו' אם כן ק"ל למה לא יתחייב על פגול משום ב' לאוין דלא יאכל ולא תאכל כל תועבה ובר"מ פי"ט דסנהדרין מבואר דעל פיגול לוקין וכ"ה במס' מכות ולמה אין לוקין משום ב' לאוין אם על כל פסהמ"ק שכ' הר"מ בה"ג עובר משום לאו זה ולהר"מ אלו הלאוין אינן לאוין שבכללות דסובר דלוקין על כל אחד ואחד ואם כן ה"ל ללקות בכל פסהמ"ק משום שני לאוין. וראיתי בס' בה"ז סוף מנחות בחידושיו על הר"מ הקשה אמ"ש בה"ג שלוקין משום תועבה ולמה אינו מביא הלאו הזה מחמת כל פסולו בקודש ואי דס"ל דה"ל לאו שבכללות אם כן גם לאו דתועבה ה"ל לאו שבכללות ע"ש. ולדידי קשה בין כאן ובין גבי פיגול לילקי שתים משום שני לאוין לשיטתו דלוקין על כ"א מהלאוין. והנה על מה שלא הביא בה"ג לאו דר"א לא יאכל אפשר כיון דבש"ס פסחים מבואר להדיא דה"ל לאו שבכללות אם כן אין לוקין והא דלוקין על פיגול ונותר מלאו זה כיון שהעונש מפורש ילפינן הלאו אף מלאו שבכללות והלאו דתועבה לא מצינו בהדיא דהוי לאו שבכללות. אך גבי פיגול קשה ילקה מלאו זה דתועבה ג"כ והנה להאריך בכלל זה דלאו שבכללות צריך חיבור גדול. גם מ"ש כיון שהעונש מפורש יליף אף מלאו שבכללות זה דעת הר"מ בסמ"ק שלו והדברים עתיקין ועיין פסחים כ"ד: