מנחת חינוך קנד:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 154:1
Open in the reader →1שלא לאכול כו'. עיין ר"מ פ"ב מהמ"א. והנה בכל הטמאים עוברים בלאו הבמ"ע דכתי' וכל בהמה מפרסת פרסה כו' מכלל דכל שאינה מפרסת כו' אסורה ובד' מינים שהם השפן כו' מבואר בתורה בהדיא ל"ת ג"כ את זה לא תאכלו כו' ויש להם סי' א' של טהרה ובשאר מינים שאין להם סימן טהרה כלל אינו מבואר בתורה להדיא אך נלמד מק"ו מה אלו שיש להם סי' טהרה א' עוברים בל"ת כיון שאין להם שני הסימנים מכ"ש אותן שאין להם סי' טהר' כלל דעוברי' בל"ת ג"כ ול"ש לומר אין עונשין מה"ד דזה רק גילוי מלתא בעלמא כו' כמ"ש הרב המחבר והרב המגיד נתן טעם אחר בדבר כיון שכבר נאסרו בלאו הבמ"ע שפיר ילפי' הל"ת מק"ו ועונשין מה"ד בק"ו וע' מ"ל ובמפרשי' באריכות. והנה האוכל כזית מבשר טמא' עובר בלאו ג"כ ודינו דלוקין כמו על כל איסורי אכילות שבתור' כמ"ש כ"פ וכל מיני טמאים מצטרפי' לכזית דהם משם א' עיין ר"מ כאן פ"ד ואין חילוק בין בשרה לחלבה היינו חלב בצירי דעל חלב מטמאה א"ע משום חלב רק משום טמא' וד' הרהמ"ח אינו מדוקדק שכ' שלא חלק כו' אלא הכל אסור נראה דהוא להחמיר ובאמת הוא להקל שאין ח"כ על חלב בהמה טמאה עיין ר"מ וז"פ. ובשר אדם בין מה"ח ובין מן המת דעת הר"מ דאינו לוקה רק עובר בעשה ומכל מקום חלבו ודמו מותר דכלל זה דיוצא מן הטמא אינו רק באיסור לאו ולא בעשה וגם גזירת הכתוב היא דחלבו ודמו מותר ודעת הרב' ראשונים דבשר אדם אפילו עשה אין בו והאריכו בזה הראשונים ומכל מקום בשר המת אסור בהנא' ודקדק הרהמ"ח בשר ישראל מת אסור בהנאה משמע דבשר עכו"ם מת מותר בהנאה ובמ"ל פי"ד מה' אבל האריך בזה ואין כאן מקומו וע' ר"נ כתובות פאע"פ: