מנחת חינוך קע:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 170:1
Open in the reader →1שלא כו' לתולש סימני טומאה כו' כדי שיכיר כו'. אמת שכ"ה לשון המשנ' והר"מ אבל מכל מקום גזירת הכתוב היא והראיה לשיטת הר"מ והרהמ"ח דא"ע רק אם גלח בתער אבל שלא בתער לא אע"ג דעי"ז אינו ניכר הפשיון וער"מ פ"י מהט"צ שכתב דוקא בתער והראב"ד השיגו דהוי כתולש סימני טומאה ובכ"מ תי' דאפשר דלא יפשה נראה דלשיטת הר"מ גזירת הכתוב הוא ונראה מד' הר"מ שכתב גלחו שלא בתער א"ח נראה דחיובא ליכא אבל איסורא איכא מה"ט כדי שיהיה ניכר הפשיון. ולהראב"ד ק"ל דאם הוי כתולש סי' טומאה הו"ל ללקות שתים במגלח את הנתק ובמ"ל שם מקשה על הר"מ שהשמיט דדבר שאינו מתכוין מותר בקוצץ בהרת אפילו בפ"ר כמבואר בפסוק מקרא דלעשות. ונ"ל ברור דלענין הנתק בודאי פ"ר אסור ככל האיסורים שבתורה דהלאו הזה בפ"ע וכ"ה במנין המצות נמנה גלוח הנתק בלא תעשה ותולש סי' טומאה בל"ת כנ"ל וע"ש במ"ל חקר בקוצץ בהרת מבשר חבירו מי חייב הקוצץ או הנקצץ ע"ש נראה דדינים אלו ג"כ כאן דל"ד מבשרו כמו בקוצץ בהרת כנ"ל ע"ש באריכות: