מנחת חינוך רטז:יג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 216:13
Open in the reader →1ונוהגת כו'. כוונת הרהמ"ח דאפילו בימי עזרא לא היתה חייבת בפאה רק מדרבנן כיון דהי' רק ביאת מקצתם כתרומה ומעשר עיין ר"מ פ"א מהתו"מ. ולדידי צ"ע עיין ר"מ ה' בית הבחירה וה' שמטה ויובל ובראב"ד התו"מ ובכ"מ כתב דהר"מ למד דין תרומה מחלה שנקראת חלה ומעשרות בחדא שיטא עם תרומות ע"כ פטור אף דקדושת עזרא [לא] בטלה היום לדעת הר"מ מכל מקום בחלה גזירת הכתוב דצ"ל ביאת כולם ע"ש. אבל פאה דהפטור בח"ל מחמת דהיא מצוה הנוהגת בקרקע אם כן העיקר תלוי בקדושת הארץ ולא תלוי כלום בביאת כולם או מקצתם ובימי עזרא וכן היום דלא בטלה קדושת הארץ לדעת הר"מ למה לא יתחייב במצות עשה ועצל"ח ברכות פכ"מ ובמקומות אשר רשמתי ואשר רשם הצל"ח ותבין דהדברים צ"ע. ולדעתי כוונת הר"מ לאו דוקא כתרומות רק כוונתו דהיא חובת קרקע אם כן לדעתי לדעת הר"מ גם האידנא חייב מן התורה במצות עשה בא"י וצ"ע הרבה בסוגיא זו ביבמות נדה וכתובות ושאר מקומות וער"ם פ"א כתב מחמת הפסוק קציר ארצכם ע"כ אינו נוהג בח"ל נראה דאם נתקדשה א"י הוי קציר ארצכם ולא תליא בביאת כולם. ולכאורה למה צריך הר"מ ליתן טעם מחמת ארצכם הא בל"ז כבר ידעינן חובת קרקע אינו נוהג אלא בארץ ועיין בחולין קל"ו ממעט ביכורים דאינו נוהג בח"ל מארצך וע"ש בתוס' הקשו זה הא בלאו הכי היא חובת קרקע ותי' משום דאתקש לבשר בחלב בחד קרא וכאן ל"ל קרא אחריני וצע"ק. ועוד צ"ל לעיין ע"ד הכסף משנה שכ' דהר"מ למד תרומה מחלה דחלה נמי תרומה היא והלא ידוע כ"פ בש"ס דביכורים שוה להרבה דרכים לתרומה ולחלה מבואר בפ"ב ממס' ביכורים וגם נקראת תרומה ותרומת ידך אלו ביכורים ולא כת' הר"מ גבי ביכורים דלא היו נוהגין בזמן עזרא רק מדרבנן ובחלה ותרומות ומעשרות כ' זה נראה דביכורים חייבין היו בזמן ב"ש מן התורה מכ"ש פאה ושאר מתנות עניים וצ"ע הרבה בד"ז לפסק הלכה ועטויו"ד סי' של"א מביא ד' הר"מ דלענין תו"מ אפילו בימי עזרא אינו אלא מדרבנן וע"ש שהשיג עליו וע"ש בב"י ובסי' של"ב גבי מ"ע לא כת' בשם הר"מ רק דמ"ע אינו נוהג אלא בארץ ולא בח"ל. נראה דאף האידנא נוהג כנ"ל ואי"ה אשנה פ"ז. ודע דאין מפרישין פאה משדה על חברתה ואם הפריש אינו פאה אף בדיעבד עיין ר"מ פ"ג ובכ"מ שם שהוא מהירושלמי ע"ש ובמשנה כמה דברים המפסיקין לפאה ולאילנות שנחשבים ב' שדות ועיין ב"ב פח"ה איתא שם פלוגתא אם מצר וחצב מפסיקין לפאה וכנראה מדברי הר"מ דפסק דאינו מפסיק מדלא הביא זה ע"ש. וגם מבואר במשנה ור"מ דהזורע שדה א' שני מינים צריך ליתן פאה מכל מין אף שעשאה גורן א' ואם זרע שני זרעים והם מין א' כגון שחמתית ולבנה תלוי בגורן ע"ש ובר"מ ובתי"ט ובר"ש: