מנחת חינוך רכד:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 224:1
Open in the reader →1שלא לגנוב כו' אפילו ע"מ למיקט. עיין ר"מ פ"א מגנבה וז"ל אסור לגנוב כ"ש מד"ת ע' מגיד משנה הטעם מחמת ח"ש ואח"ז כתב ואסור לגנוב דרך שחוק או ע"מ לשלם כו' נראה מדבריו דע"מ למיקט אינו איסור תורה ובלחם משנה הקשה ע"ז כיון דבש"ס ב"מ אמרי' דל"צ קרא לגנב' דילפי' מריבית ואונאה רק הפסוק הזה לא תגנובו אצטריך שלא לגנוב ע"מ למיקט אם כן הוא איסור דאוריית' וע"ש מה שתי' דהר"מ ס"ל דלא ילפינן מריבית ואונאה אם כן הפסוק הזה מורה כפשוטו וע"ש מה שהקשה ע"ז. ומכל מקום לדידי צ"ע כיון דקרא סתמ' כתיב לא תגנובו ממילא משמע דבכל ענין אסור דהכל בכלל גנבה אך דעת הרהמ"ח נרא' דגם זה הוא בכלל לא תגנובו. ועיין בסוף הביא לשון הר"מ. ולכאורה לפי הגמ' דמוקי רק ע"מ למיקט אם כן בגונב ע"מ למיקט ילקה ע"ז הלאו דל"ש ניתן לתשלומין דהתורה לא אסרה מחמת ממון דהוא אינו רוצה ממון אחרי' מכל מקום אסרה התורה אם כן ל"ה לאו הניתן לתשלומין ואפילו אם נאמר שלא ילפינן גניבה מביני' מכל מקום אם נא' דהי' בכלל אם כן ילקה כמו הלאו דחובל דבש"פ משלם ואינו לוקה ובפמש"פ דאינו משלם לוקה אם כן כאן נמי היכי דל"ש חזרת המעות ילקה. והנה מבואר כאן ע"מ למיקט ועיין בש"ס ב"ק בן בג בג אומר דאסור לגנוב שלו מהגנב ועיין ר"מ וגם הרהמ"ח אינו מבי' ד"ז ואפשר דעתם כיון דמבואר שם דרבנן פליגי אף דאינו מבואר דפליגי ע"ז מכל מקום כיון דבלשון יחיד מיתני' נראה דרבים פליגי ע"כ אינו פוסק כוותי' אך הסמ"ג בל"ת מביא ג"כ דין זה בשם בן בג בג. נראה דפוסק כוותי'. ונראה מדבריו דהוא מן התורה דנכלל בלאו אם כן צ"ע למה לא ילקה ע"ז ועיין בא"ז הובא בקצה"ח ה' גנבה דע"מ למיקט ולהשיבו א"ע רק בלוקח לעצמו אלא דעושה רק לצערו וע"ש שכ' דדעת הר"מ אינו כן וע"ש שנסתפק אם גנב ע"מ להשיב רק למיקט אם חייב באונסין על הגנבה והניח בצ"ע. והנה הר"מ כ' דגם בפמש"פ איכא איסור תורה וכ"ה בה' גזלה ואבדה פ"א ועלח"מ הקשה ע"ז מסנהדרין. והנה לכאורה בלא סברת הרב המגיד מחמת ח"ש אפ"ל דאסור בפמש"פ כי הר"מ כ' בפ"א מגזלה דהגוזל וה"ה הגונב עובר בג' לאוין דקודם לכן התאוה בלב ועובר משום לא תתאוה ואח"כ חוץ הלאו דגזלה עובר בלא תחמוד ע"ש וא"כ נוכל לומר בשלמ' הלאו דגזלה ערש"י בסנהדרין כתב דהתורה כתבה לא תגזול והשיב אם כן בפחות מש"פ דאינו בהשבון א"ע על הלאו ג"כ אבל לא תתאוה ולא תחמוד אפשר עובר אף בפחות מש"פ כי לא תחמוד אף שנותן דמים ואינו גוזל כלל מחבירו מכל מקום עובר בלאו אם כן ה"ה בפחות משוה פרוטה אף דלא נקרא גזל מכל מקום עובר בלא תחמוד. אך בסנהדרין דנ"ט הקשה הש"ס דפמש"פ מי איכא מידי דלישראל שרי כו' נראה דאינו עובר בלאו וע' לח"מ וצ"ע בדינים אלו. ואין להאריך בהם עיין ר"מ וש"ע ח"מ ה' גנבה: