מנחת חינוך רמו:ו
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 246:6
Open in the reader →1והנוטע למצוה כו'. אבל אם הקדיש קודם נטיעה להקדש ונטע פטור מן הערלה ואם נטע ואח"כ הקדיש חייב כ"ה בר"מ שם ועמ"ל פ"א מה' שמטה מביא זה וכ' הטעם דכתיב לכם למעוטי הקדש. ולכאורה כיון דמלכם ממעטינן הקדש ה"נ הו"ל למעט של עכו"ם דאם עכו"ם נטע לעצמו יהי' פטור מערלה והר"מ שם פוסק דעכו"ם אפילו אם נטע לעצמו חייב בערלה ובאמת בפי' המשנה דעתו דאם נטע לעצמו פטור אבל בחיבורו חזר בו עכ"מ ותי"ט וע' תוס' פסחים ד"ה הקשו דגבי חמץ ממעט מלך של עכו"ם ושל הקדש וגבי חלה צריכא תרי עריסותיכם ע"ש שדעת' דגם חלה ממעט תרווייהו מחד קרא וע' תוס' מנחות דס"ז כתבו ג"כ דנפקא מחד קרא או כיון שגלי הכתוב גבי חלה אם כן בכ"מ ממעטינן תרווייהו מחד קרא אם לא דאיכא סבר' כמו גבי אונא' ע"ש אם כן צ"ע אמאי של עכו"ם יהי' חייב בערלה וצ"ע. ונ"ל אף לשיטת הר"מ בחיבורו שעכו"ם חייב בערלה אפילו נטע לעצמו מכל מקום נ"ל פשוט דאפילו נוטע בקרקע שלו בא"י מכל מקום א"ח הישראל על פירותיו של ערלה מלקות כיון דהר"מ פסק בה' תו"מ ובה' שמטה ויובל עיין בכסף משנה דכ"ז דהקרקע ביד העכו"ם יש לו קנין בא"י אך דאם הישראל חזר ולקחה ממנו אין לוקין ולא הוי כיבוש יחיד ע"ש אם כן עכו"ם שקנה קרקע בא"י ונטע אילן הו"ל כמו ח"ל וא"ח בערלה רק הל"מ ואין לוקין ע"ז וצ"ע. וע' עוד בר"מ ואכתבם בקיצור כדרכי בעזה"י דאילן העולה מאליו חייב דוקא ברה"י אבל בר"ה פטור ועיין בכסף משנה הטעם וגזלן שנטע חייב בערלה ועי"ש ובתוס' סוכה פ' לולב הגזול וברע"ב ותי"ט דאפילו בלא יאוש חייב בערלה. הנוטע בר"ה חייב בערלה הנוטע במקום שאין ישוב פטור מערלה אם אין עושין כדי טיפולן עד שמביאן לישוב ואם עושין כדי טיפולן חייב בערלה הנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שא"נ חייב בערלה וברא"ש פי' דווקא בספינה של חרס אבל של עץ בעי נקובה ובר"ש מביא הירושלמי דלא בעי נקובה ודינים אלו עיין היטב במ"ל פ"ב מביכורים הלכה י"ט ד"ה הגדל בעציץ האריך בזה לברר השיטות בדיני עציץ של עץ או חרס ונקוב ושאינו נקוב ותרוה צמאונך והרהמ"ח אינו מביא ספינה רק עציץ: