מנחת חינוך רמח:ד
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 248:4
Open in the reader →1שאין מברין על הרוגי ב"ד כו' וסנהדרין שהרגו כו'. מבואר שם גם כן בגמ' ופסקה הר"מ פי"ג מה' סנהדרין דאסור מחמת לאו זה אלא דאין לוקין וע"ש מהש"ס דמ"ק דוקא לאחר הריגה אסורים לאכול אבל קוד' הריגה מותרים לאכול. והנה הר"מ כתב בלשון אסורים לאכול כל אותו היום משמע דוקא אכילה דהיינו כזית ככל איסורין שבתורה ובגמ' דידן מבואר בלשון אין טועמין כל אותו היום וכן מביא הרהמ"ח בלשון זה משמע אפילו טעימה בעלמא ובאמת איני מבין מנלי' להש"ס זה כיון דנראה דלאו אסמכתא הוא אם כן כיון דגזירת הכתוב הוא אפשר דדינו ככל איסורין שבתורה וצע"ק. ודין דאין מברין עיין רש"י סנהדרין שם שאין מברין ברחובה של עיר את האבלים משום כבוד זה אסרה תורה אבל סעודת הבראה גופא אפשר דאין איסור בביתו ואף דא"ח דהרוגי ב"ד אין נוהג אבילות אבל בר"מ לא מביא רק דאין מברין ואין חילוק בין רחוב ובין בביתו וצ"ע קצת: