מנחת חינוך רנא:א

1שלא להקיף כו'. כ"ה גם כן לשון הר"מ פי"ב מה' עכו"ם ובטור השיג ע"ז שאין אנו צריכים לבקש טעם למצות המלך ועבב"י שם ועט"ז סי' קפ"א ביו"ד כ' דלהר"מ דהוא מחמת חוקי העכו"ם מותר מפני שלום מלכות ולהטור אסור ובמשנ"ח השיג ע"ז לפמ"ש הב"י דהיאך יכולים חכמים מפני שלום מלכות לספר קומי אף שהיא חוק העכו"ם ותי' כיון שאינו מפורש בתורה חקות העכו"ם מסרן הכ' לחכמי' והם התירו לקרובי מלכות ע"ש וא"כ בפאת הראש דמפורש בתורה דאסור להקיף פ"ר אם כן גם הר"מ מודה דאסור משום שלום מלכות. ולי קשה גם כן ע"ד הט"ז דזה דבר ידוע דהלאו ובחוקותיהם כו' הוא בכל דור ודור משתנה מלבושיהם ובודאי אם בימים הראשונים היו לובשים מלבושים אחרים ועתה לובשים בגדים אחרים בודאי אסורים לישראל לילך כמלבושים ההם אשר נהגו בהם עתה וכ"ה בלשון הר"מ פי"א ה"א אין הולכין כו' כדי שיהי' ישראל מובדל וידוע במלבושו כו' ונ"ל פשוט דמותר לישראל לילך במלבושין הקודמין אשר העכו"ם עזבו עתה כיון שהישראל ניכר במלבושיו. וגם מצד הסברא נ"ל דזה תלוי בכל מדינה ומדינה שלא יהי' לבוש בבגדים כדרך שהעכו"ם בני המדינה לובשים ואם כן לדעת הט"ז ח"ו לומר אם יהי' דור שהעכו"ם לא יגלחו הפאות שיהיו הישראל מגלחים הפאות או עתה שבמדינות טורקייא מגדלים העכו"ם זקנם יהיו הישראלים מותרים להשחית זקנם ח"ו וראה ובדוק לשון הר"מ גבי חוקות העכו"ם כתב אין הולכין בחוקות העכו"ם ולא ידמו במלבושיהם נראה שהתורה אסרה לפי הדור ובפי"ב גבי פאה וזקן לא כתב כדרך שעכו"ם עושין אלא בל' הזה כדרך שהיו עושין העכו"ם היינו העכו"ם בזמן מ"ת ע"כ נראה בעליל שהר"מ יהיב טעמא על מצות התורה כמ"ש כ"פ כמבואר בב"י אבל ח"ו לומר שדעתו שמשום חוקות עכו"ם אסור אם כן הי' מותר לדור מן הדורות שלא היו העכו"ם עושין כן ואדרבא אם יהי' חוק העכו"ם לגדל זקנם או לגדל פאות אם כן הישראלים אסורים לעשות כן וח"ו לומר כן בדעת הר"מ ע"כ נ"ל ד' הב"י נכונים. והנה אם חוק העכו"ם ג"כ לגלח זקנם או פ"ר חוץ לאיסור המיוחד בודאי לוקה הישראל משום חוקות העכו"ם גם כן כמבואר בר"מ גבי חוקות העכו"ם דאם מגלח מכנגד פניו כו' ע"ש. וגם נ"ל פשוט דלוקה ג"כ אף שלא בתער כיון דהוא חק העכו"ם אך אם אינו חוק העכו"ם רק משום לאו המיוחד נוהגים בו דינים המבוארין כאן דהיינו בתער וא' המקיף כו' אבל משום חוקות העכו"ם בודאי א"ח המקיף ועוד דינים המבוארים כאן ופשוט: