מנחת חינוך רנג:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 253:2
Open in the reader →1קעקע ולא כתב כלומר שרשם כו'. ט"ס יש כאן וכצ"ל קעקע כו' כלומר ששרט על בשרו ולא רשם וכתב ולא קעקע כגון שרשם ולא עשה שריטה. והנה דעת הר"מ והסמ"ג והרהמ"ח וטור ורוב הפוסקים דבכ"ע חייב בכ"ק כת"ק ועיין ב"י שם מביא בשם רי"ו דיש פוסקין כר"ש דאינו חייב מלקות אלא אם כותב שם עכו"ם. ולכאורה קשה האיך שבקו לת"ק והיא סתם משנה ופסקו כר"ש ונראה כיון דר"א ור"א פלפלו אליבא דר"ש וגם הברייתא דבר קפרא סוברת כר"ש ע"כ פסקו כוותי' ונ"ל דגם הרי"ף סובר דהלכה כר"ש שהביא בהלכותיו פלפול דר"א ור"א ואין דרכו להביא פלפול אליבא דתנא דלית הלכתא כוותיה נראה מדבריו דפוסק כר"ש והר"מ ז"ל נטה מדבריו כאן ול"מ לאחרונים שהרגישו בזה ועיין ברי"ף ס"פ כל הנשבעין כתב דהלכה כת"ק ע"ש עכצ"ל כמ"ש כיון דאמוראים פלפלו בדבריו כמבואר בכ"מ. והנה מבואר במכות שם פלוגתת אמוראים יש סוברים דאסור ליתן אפר מקלה ע"ג מכתו ועיין רש"י כתב דהאפר מקעקע אח"ז ונשאר רושם ור"א מסיק דמותר דמכתו מוכיח ופסקו התוס' כר"א וכ"פ בטור. והנה לדעת רש"י דאף רשם קודם הקעקוע ג"כ איסור דאורייתא אם כן הוי זה כ"ק גמור ולמה אמרו שם דנראה ככ"ק וגם ר"א למה מתיר ואפ"ל דהוי דבר שאינו מתכוין כי הוא עושה זאת רק למכה ופ"ר לא הוי דאפשר שלא יקעקע אם כן אינו אסור רק משום מ"ע ור"א סובר דמכתו מוכיח עליו וליכא משום מ"ע ולהר"מ בלאו הכי ניחא כיון שרשם בתחלה אינו איסור דאורייתא רק שנראה וע"ג מכתו ש"ד ועיין בב"י כ' דהר"מ השמיט ד"ז נראה דסובר כר"א דאי הוי אוסר הי' כותב ד"ז. ומכל מקום צ"ע דאדרבה מדסתם נראה דאין היתר ולפמ"ש ניחא דלהר"מ ליכא איסור ודין מ"ע לא כ' כלל ע"כ השמיטו וממילא מותר. ועיין בס' יד הקטנה כ' דאף להר"מ דא"צ תמונת אותיות מכל מקום צ"ל איזה רושם וכ"כ בס' משנ"ח דצ"ל אות שלם או רושם שלם אבל בשריטה בעלמא אין סברא לחייב עליה רק מדרבנן אסור ע"כ סובר ר"א דמכתו מוכיח ש"ד וצ"ע בדינים אלו דהם איסורי תורה לגבב קולות בזה במקום שהראשונים סתמו וע"ע שם בתוספתא הובא בב"י ובש"ע יו"ד הרושם על עבדו שלא יברח פטור ורמ"א כתב דמ"מ איסורא איכא ועיין תוספתא מכות סובר התוספתא כר"ש דדוקא לעכו"ם חייב אם כן איני מבין שיהי' סברא דעל עבדו יהי' פטור על שכותב בו שם עכו"ם בשביל שלא יברח וצ"ע. ודברי התוספתא שם קצת מגומגמים ועיין בס' ג"פ סי' קכ"ד כ' טעם לד' התוספתא דלא חייבה התורה אלא כשעושה הכ"ק משום הכתיבה גופא כחק העכו"ם ובעושה בעבד כדי שלא יברח אין כוונתו לכך ומתרץ בזה דגם בגט אם כתב כך לא עבר וע"כ מתורץ שם ק' הב"ש דהעדים פסולים דהאמת בכה"ג לא עבר וע"ש עוד שכ' דהוי דבר שא"מ ומלאכה שאצ"ל וצ"ע ואין כאן מקומו: