מנחת חינוך רנד:ו
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 254:6
Open in the reader →1וכן אסור לבנות בית תבנית היכל כו' שלחן כו' מנורה כו'. עיין ר"מ פ"ז מהבהב"ח וכבר עוררתי לעיל דנראה מד' הרהמ"ח דדין זה לא יעשה אינו אלא מפני מורא המקדש מדהביא זה בהבהב"ח והרהמ"ח כאן ופ"ג מה' עכו"ם מביא הר"מ דאסור לעשות צורת אדם וצורת חמה ולבנה וכתב שהוא מלאו לא תעשון וכו' ואינו מביא דין זה שם. ובאמת צ"ע דמבואר בר"ה גבי דמות צורות לבנה כו' ובע"ז פ' כה"צ דגם לעשות תבנית המקדש מלאו זה נפקא לא תעשון כו' וע"ש בתוס' ובר"נ בע"ז ובתוס' יומא באריכות דכולם סוברים דאביי לא הדר בי' משום אוקימתי'. ובר"נ שם מביא דיעות דתבנית המקדש כיון דאפשר לעשות כמותן אף להשהות הוא איסור דאורייתא וע"ש בר"מ דגבי צורת אדם כתב דלוקין ואח"ז גבי צורות חמה ולבנה נראה דאין לוקין. ועיין בה' סנהדרין כ' סתם דעושה אליל לנוי לוקה נראה דאף על הצורות הללו לוקין אך מכל מקום נקט בלשונו אליל נראה דהוא משום לתא דעכו"ם אבל תבנית מקדש אין לוקין מכל מקום כיון דבש"ס ממקרא א' נפקא להו על כל פנים עוברים ואפשר דהו"ל ג"כ ללקות עליו לשיטת הר"מ (ולומר דהוי לאו שבכללות היאך כתב דעל צורת אדם לוקין ולומר דזה הוי כמו מפורש במקרא ויש הרבה להאריך בכלל זה דלאו שבכללות ואין כאן מקומו על כל פנים הו"ל להביא ד"ז שם דעוברים בלאו אף על פי שאין בו מלקות) ומחמת איסור דמורא המקדש לא מצאתי דין זה ואפשר דהם מצאו המקור. אך מכל מקום וכי כעורה הוא זו מה שמבואר בש"ס דידן וצ"ע. ובגוף הדין דאסור לעשות תבנית המקדש צריך אני להתלמד בו האיך השיעור לאסור והנה רש"י בע"ז ובטיו"ד סי' קמ"א מבואר דוקא בית תבנית היכל בארכו וברחבו ורומו ואם שנה קצת שרי אם כן ק"ל מה זה השיעור לאסור האידנא דבשלמא דמות חמה ולבנה וד' פנים וצורת אדם דהם קיימים תמיד אם כן אסורים לעשות כמותו דהתורה אסרה לעשות צורות המשמשים לפניו ית' וית"ע והם תמיד במדה א' ודמות ד' פנים ג"כ דעת הש"ך סי' קמ"א כיון דעתה אחר שבא יחזקאל והפך פני השור לכרוב אסור לעשות ד' פנים כדמות כרוב וכן הדעת נותנת כיון דתורה הקפידה שלא לעשות כדמות המשמשין אם כן בכ"ז אסור לעשות כדמות המשמשין באותו זמן ואף דהש"ך מסיק דגם צורת שור אסור כיון דבשעה שנא' המקרא הי' בתבנית שור אפ"ל כיון דהי' אז צורתו ידוע אם כן אסור לעשות אף עתה אבל תבנית מקדש הנה אז בשעה שנאמר המקרא לא הי' אז בהמ"ק רק המשכן המבואר בתורה אם כן מצד הסברא היה אסור לעשות תבנית המשכן כיון שהי' משמש לפניו ית' ואח"ז כשנגנז המשכן בשעת בנין בית עולמים בודאי אסור לעשות כתבנית ב"ע וקודם לכן ידוע דבמשכן לא הי' אולם אם כן בודאי הי' שרי לבנות אכסדרה כמו שהי' רוצה כי לא הי' צורת אולם ידוע כלל עד שמואל ודוד שדרשו תבנית המקדש והכל מיד ה' עליהם השכיל והנה שלמה המלך עשה רומו של היכל שלשים אמות ואנשי בית שני עשו רומו ארבעים כמבואר בב"ב ד"ג ועיין ר"מ הבהב"ח אם כן חזינן דנשתנה צורתו מבית ראשון לבית שני וכן בית השלישי שיבנה ב"ב אינו ידוע צורתו כמבואר בר"מ דבוני בית שני בנו מעין דברים המפורשים ביחזקאל אבל הרבה דברים סתומים הם וכשיבא משיח והשי"ת יאיר עינינו אז נדרוש מתוך פסוקים תבנית המקדש אם כן כיון שנשתנה צורתו בכ"פ איזה תבנית אסורה לנו האידנא אם תבנית המשכן או תבנית ב"ר או ב"ש או בשילה הי' תבנית אחר כי הי' בית אבנים וע' היריעות אם כן מה נדע עתה מה לאסור ולומר דכל הבנינים שהיו עד עתה אסור לעשות כתבנית כ"א דבר זה דחוק. ועוד דהיו מודיעים לנו חכמינו זכרונם לברכה צורת המשכן שילה ג"כ כדי לידע תבניתו ע"כ אלולי דמסתפינא מחבראי וכ"ש מרבותי הייתי אומר דדין זה אינו מלאו הזה רק בזמן שבהמ"ק קיים אסור לעשות כתבניתו כגון בזמן המשכן היה אסור לעשות כצורות המשכן כיון שהיה אז משמש לפניו יתב' וכן כשהיה שילה עומד וכן נוב וגבעון וכן ב"ר הי' אסור לעשות בכ"ז מהזמנים איזה תבנית שהי' דוגמת התבנית שהי' משמש אז וכן בבית שני הי' אסור לבנות כתבניתו וכן בבית שלישי ב"ב יהיה אסור לעשות כתבנית שיהי' אז כי הם משמשין לפניו ית' אבל האידנא כיון בעוה"ר אין משמשין לפניו אפשר דאין בכלל לאו הזה. ועוד ראיה לדברינו אלה דזה ידוע דעזרה לא הי' תמיד בשוה ומשנה שלמה שנינו מוסיפין על העזרה וכ"פ הר"מ אם כן מה דמות יערוך לעזרה ולא יעשה כתבניתה אלא בכ"ז שהיתה העזרה באיזה תבנית שהיתה וכן המקדש כולו אסור אז לעשות דוגמתו. והנה אני כותב זאת באימה וביראה כי הוא להקל באיסור דאורייתא נגד הפוסקים אך תורה היא וללמוד אני צריך ולא אוכל להבין אם יש איסור בזה"ז לעשות תבנית עזרה מאיזה תבנית נאסר וצ"ע בזה. והגמ' דנקטה בית דוגמא הוא דאין סברא דקודם בית ראשון דלא הי' אולם כלל הי' אסור לעשות דוגמתה ובפרט דלא ידעו הדוגמא כלל.
2והנה מנורה ושלחן כיון דצורתו ידוע תמיד וד"ז א"א לשנות כי הוא מקרא מפורש בתורה וגם שלמה ואנשי כנה"ג בב"ש לא שינו אם כן אף האידנא אסור מן התורה כיון דצורתו ידוע ועדיף מד' פנים עם פני שור שפני שור לא יהיה לעולם ומכל מקום אסור דבשעה שנאמר המקרא היה אז מכ"ש מנורה ושלחן דבשעה שנאמר המקרא היה אז ויהי' ב"ב בבנין השלישי אבל תבנית המקדש שלא היה אז וגם בכל זמן מהזמנים נשתנו תבניתם מהכ"ת לאסור ובאתי בקצרה והמעיין יבין. והנה מה כחי להקל ח"ו באיסור דאורייתא אך על כל פנים להחמיר דאסור לעשות בשום דמות בין גבהו ל' אמות או מ' אמה כי שני התבניתים האלו הי' בב"ר וב"ש וכן אסור לעשות תבנית המשכן וצ"ע מאוד. וגם אני מסתפק אם א' בנה בית יותר ארוך מהיכל דשרי או חצר יותר מעזרה ואח"ז הוסיפו על העזרה ועתה האורך החצר כעזרה אם צריך לקצר או להאריך א"ד כיון שנעשה בהיתר א"צ. והנה להסוברים דאין אסור רק העשייה בודאי כיון דנעשה בהיתר ל"ל בה אלא לדברי הראשונים ע' תוס' יומא ור"נ בע"ז דשמשין שאפשר לעשות כמותן אף שאחרים עשו לו מכל מקום אסור מן התורה השהי' אפשר דלא מהני דנבנה בהיתר ואפשר דעדיף כשנבנה בהיתר וצע"ק. והנה מנורה בז' קנים אסור לעשות אף בלא גביעים וכפתורים ופרחים כי הוא כשר במקדש בל"ז אך אם הוא של זהב דמבואר דגביעים וכו"פ מעכבים אפשר דאין איסור האידנא בלא גביעים כו"פ. וער"מ פ"ג מהב"ח אימת שהי' כשר במנורה אם כן אסור לעשות ואיזה דבר מעכב אם כן מותר לעשות ועיין בש"ע יו"ד סי' קמ"א כ' המחבר דאסור לעשות אפילו משאר מיני מתכות ואפילו בלא גביעים כו"פ נראה דקאי דוקא על שאר מיני מתכות אבל של זהב דגביעים כו"פ מעכבים אם כן מותר לעשות ובש"ך שם סקל"ו כ' דכ"ז בדיעבד כשרה אף בלא גכו"פ ובאמת בזהב מעכב ואף בדיעבד פסול ובשאר מיני מתכות עיין ר"מ פ"ג מהבהב"ח דאף לכתחילה אין עושין גוכ"פ. ובמ"ל שם דעתו דיש קפידא שלא לעשות אם כן ד' הש"ך צ"ע. ומצאתי להתב"ש בס' בכור שור עמד ע"ד הש"ך וכ' שאפילו בשל זהב אסור לעשות בלא גכו"פ ומביא ראיה ממהרי"ק ואינו ת"י כעת ובטלה דעתי להקל נגד התב"ש יע"ש בתב"ש שלא העיר כמו שעוררתי אך הוא כ' דאף של זהב דמעכב מכל מקום אסור לא כדעת הש"ך. ומה שהרגשתי היאך כתב דבדיעבד כשר כיון דאפילו לכתחלה אין עושין גביעים כו"פ בזה לא העיר התב"ש וצ"ע ע"ש בתב"ש וח"צ לענין מנורה. ומבואר בגמ' דדוקא תבנית היכל ועזרה ואולם אבל תבנית החיל והר הבית נראה דמותר והנה לפי הסוברים דהוא נכלל בלאו לא תעשו כדמות המשמשין אם כן עד העזרה והיא בכלל נקרא מחנה שכינה כמבואר בש"ס ור"מ הוי בכלל משמשין אבל חוץ לעזרה לא הוי בכלל מחנה שכינה אלא אפילו להר"מ והרהמ"ח דזה בכלל מורא המקדש ומורא המקדש הוא אפילו בהר הבית מכל מקום כבר כתבתי לעיל דהכתו' מסרו לחכמים והם לא אסרו זה רק בעזרה אבל לא חוץ לעזרה כנלע"ד. ודע דנ"פ דאף דהגמרא לא נקטה אלא צורות הבנין וצורות הכלים מנורה ושלחן ל"ד אלא אפילו כעין מזבח הפנימי אסור לעשות ג"כ דוגמתו אך נ"פ דוקא באותן שנתפרש צורתן בתנ"ך או ברוה"ק אבל שאר כלים אין איסור לעשות כמותן דכל יום הי' בביהמ"ק צ"ג כלי שרת כמבואר במשניות והיו כמה כלים מזרקות וכפות ועוד שאר כלים היעלה על הדעת שאסור לעשות כמותן אלא דוקא באותן כלים שנתפרש צורתן והתורה הקפידה על צורתן אבל שאר דברים וכלים שהיו עושים במקדש מדעת עצמן לנוי ואין קפידא בכך בודאי אין איסור לעשות כמותן כנ"ל פשוט בעזה"י. ובמ"ש לעיל מיושב קושיא שראיתי באיזה ספר וכעת איני זוכר מקומו במה דנתן הר"מ טעם על מס' מדות שסדר רבינו הקדוש כדי שנדע לעתיד ועיין בהקדמת תי"ט למס' מדות כתב אף שיהי' בע"א מכל מקום ע"י אותו הציור מכבר נוכל לידע ולדרוש הפסוקים ע"ש והקשה הא נ"מ שאסור לעשות כבנין הזה מהלאו הזה ולפמ"ש אין כאן קושיא כי האידנא א"ע בלאו דאינם משמשין כלל וכשיבנה ב"ב יהי' אסור לעשות כתבנית שיהי' אז ע"כ צריך הר"מ לכתוב טעם אחר ואם הי' אסור באיזה תבנית שהי' פ"א והמשנה משמיענו זה ה"ל לבאר ג"כ צורת המשכן ומשכן שילה וב"ר אף שמבוארים במקרא מכל מקום כמה דברים סתומים בקרא עד שצריכין פירוש א"ו כדכתיבנא: