עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמנחת חינוך

מנחת חינוך כו:ג

מנחת חינוך · Minchat Chinukh 26:3

Open in the reader →

1סך וכו'. מבואר כאן בר"מ דהוא לאו בפ"ע לא תעבדם וע"ש ברש"י במשנה דף ס' ע"ב ודף ס"ג סוף עמוד א' ד"ה אבל המגפף. והנה על ד"ז דרך כבוד עובר בלאו ואין לוקין עליו כמבואר בש"ס ור"מ כאן ודוקא דאין זה דר"ע עש"ס. והר"מ והרהמ"ח אין מונין זה ללאו בפ"ע במנין המצו' וע' משנת חכמים ה' עכו"ם סי' י"ד האריך בזה ומכל מקום אני לך. ופשוט דעל לאו זה ג"כ א"ע אלא אם הוא ע"ז שעובדין אותה כמש"ל אבל אם אינה נעבדת כלל פשוט אם מגפף או מלביש לאיזה אבן פשיטא דאין איסור כלל רק אם היא ע"ז שעובדין אותה אז עובר בלאו הזה עיין לעיל וז"פ. ושאר ענינים שמביא הרהמ"ח בעניני איסור ע"ז ומשמשיה אין כאן מקומו ויתבארו אי"ה לקמן במצות הבאים בעזר השם הגוזר עלי. והנה לאוין אלו נוהגים בכל אישי ישראל אין נקי אנשים ונשים ועבדים כולם מחוייבים אך גם ב"נ מצווים כמבואר אח"ז בעזה"י. ועל הלאו הזה צריך כ"א מישראל למסור נפשו ואם עמד עליו אנס יהרג ואל יעבור וע"ל פ' אמור מצות קידוש השם באריכות ואם יש חילוק בלאו במקום שחייב כרת מחויב למסור נפשו או בכ"ע בלאוין דע"ז צריך למסור נפשו אפילו בלאו שאין בו מיתה כגון גיפוף יבואר הכל לקמן באריכות ע"ש. ובעבירה זו אם עובר הוי רשע לכה"ת ולענין אם נעשה רשע בפ"א או באותה עבודה כגון שוחט לע"ז עיו"ד סי' ב' ואחרונים ואין כאן מקומו. וע' משנ"ח פלפל אם עבר על לאו שאין בו מיתה כגון גיפוף אי נעשה רשע או לא נעשה רשע אלא בחיוב מיתה והבאתי לעיל בשבת לענין תחומין ע"ש במשנ"ח ה' עכו"ם סי' ט"ו ובפרמ"ג. וחרש שוטה וקטן לא בני חיובא נינהו דלאו בני מצות נינהו אך אסור להכשילם בידים כמו כל המצות.

2וסומא עפמ"ג בפתיחה לאו"ח מביא שיטות הפוסקים כר"י דפטור מכל מצות שבתור' ומכל מקום כתב דאפשר דוקא ממ"ע פטור אבל לא מלאווין ויש אחרונים השיגו עליו בזה והדברים עתיקין. מכל מקום נ"ל אף אם נאמר דר"י פוטר אפילו מלאוין מכל מקום אותן המצות שב"נ מוזהר הוא ג"כ מוזהר דנהי דהתורה לא חייבה אותו בסיני אבל לא יצא להקל במה שהי' חייב קודם דב"נ חייב אפילו סומא דהקרא דדריש ר"י בהחובל היינו גבי ישראל אבל לא בב"נ אם כן ודאי מצות הב"נ מוזהר גם הסומא אך לענין עונשין ע' בב"ק פ' החובל דפ"ז דר"י פוטרו ממיתת ב"ד אם כן נרא' דאינו חייב על עבירות הללו כב"נ דב"נ נענש על עבירות הללו אך נהי דאינו נענש מכל מקום נרא' דמוזהר על מצות ב"נ. אך דוקא באותן שגם ישראל מוזהר כגון אותן ז' מצות אבל כגון שלא ישבות כי נכרי אסור לשבות דקודם סיני לא הי' רשאי לשבות אך בסיני נתקדשו ישראל ולענין זה אין סברא לו' כיון דלא נתקדש כישראל יהי' אסור לשבות. אך במצות שגם הישראלים מוזהרים נראה דגם הוא מוזהר ומכל מקום צ"ע ובאתי רק לעורר. ולענין תשובה אם עבר עבירה שיש בה כרת או מב"ד מבואר ביומא ור"מ פ"א מה' תשובה דתשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין אך אם עבר הלאוין דע"ז במקום שאין עונש כגון גיפוף וכו' דינו כשאר לאוין דיוה"כ מכפר אך אפשר לאוי דע"ז חמירי כיון דיהרג ואל יעבור להרבה שיטות אפילו על הלאוין שאין בהם כרת אם כן אפשר דחמירי לענין תשובה ובעזה"י יבואר לקמן ה' תשובה: