מנחת חינוך רס:ו
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 260:6
Open in the reader →1ולפי הדומה ממזר כו'. עמ"ל סוף הספר שתמה דהוא ש"ס מפורש בפ' כיצד דאם אביו עשה תשובה חייב אפילו ממזר. והנה לא הביא הרהמ"ח דין אם אביו או אמו רשעים והדין דין אמת כמבואר בר"מ מהש"ס דאם היו רשעים ואין עושים מעשה עמך פטור אם מקלל אותם ולדעת הר"מ איסורא הוא דאיכא ע"ש בלחם משנה אבל בעשו תשובה חייב אף בנגמר דינם להריגה מ"ד המקלל אח"מ. ובאחר המקלל מי שנגמר דינו פטור אף בעשה תשובה כי בעמך דרשינן המקוים שבעמך ע' כ"ז בר"מ. ואני מסתפק אם היה אביו רשע ואמו כשרה או להיפך וקילל את הכשר אי חייב לד' הר"מ שכ' כל שא"ח על האב א"ח על האם וה"ה להיפוך ונ"ל דחייב דוקא באביו עכו"ם דלא משכחת לה שיהא חייב על קללת אב אז פטור על האם כמבואר שם אבל אם היה אביו רשע אף שא"ח עתה מכל מקום יתחייב כשיעש' תשובה חייב ג"כ על האם אף בלא עשה תשובה. ומכל מקום צ"ע דלשון הר"מ והרהמ"ח כיון שא"ח על קללת האב דכך גזירת הכתוב מקלל או"א אם כן אפשר דאם א' מהם רשע ג"כ לא מחייב על השני וצ"ע. וגם לכאורה אם מת ברשעו דלא משכחת לה שיתחייב עוד יהיה פטור על אמו ואפ"ל דוקא באביו עכו"ם דלא היה לו בשום פעם אב אבל כאן היה לו אב והי' ראוי להתחייב. אך אם הי' ממזר ואביו לא עשה תשובה ומת קודם שנולד אם כן לא הי' חייב בשום פעם על קללת אביו אפשר דאינו חייב על קללת אמו ג"כ ובפרט שמלשון הר"מ משמע דבכ"ע שאינו מחויב על אביו אינו מחויב על אמו וצ"ע: