מנחת חינוך רסח:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 268:1
Open in the reader →1שלא ישא כו'. הנה לא הביא הרהמ"ח דין ריח הגט שפוסל לכהונה דהיינו אם אמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכ"א אף דאסורה לעלמא באיסור א"א וגם אם מת אח"כ מותרת ליבם מכל מקום פוסל מן הכהונה והוא ביבמות דצ"ד ובפ' המגרש ודעת הפוסקים דמדאורייתא פסולה לכהונה חוץ מהר"מ דפוסק פ"י מה"ג דהגט הנ"ל פוסל רק מדרבנן לכהונה ודרשה דגרושה מאישה הוא אסמכתא ובמ"מ תמה עליו מפ' המגרש דמוכח שהוא דאורייתא וע"ש מה שתירץ. ואפשר דיצא להר"מ מסוגיא דקדושין דמבואר שם דוקא אלמנה גרושה חללה זונה כסדר הזה חייב עכאו"א דהוי איסור מוסיף אבל בהיפך אינו חל ע"ש דע"ז ע"ב. וא"א דריח הגט פוסל מדאורייתא אם כן משכחת לה גרושה ואח"כ נתאלמנה שיהי' כה"ג חייב עליה שנים משום גרושה ומשום אלמנה אף דאין איסור אלמנה חל על איסור גרושה ע"ש ובר"מ פי"ז דאינו איסור מוסיף מכל מקום בנתגרשה בריח הגט מבעלה ישראל אם כן פסולה לכהונה ומכל מקום עתה בעודה א"א אין חל איסור גרושה לכה"ד כי לא יכול איסור גרושה לחול על איסור א"א כי באמת כא"א היא לכ"ד ואח"ז מת בעלה ובשעה שמת חל איסור גרושה דמתלי תלי וקאי כמבואר ביבמות וגם איסור אלמנה אם כן ברגע זו שמת בעלה חלו אלמנה וגרושה בב"א אם כן משכחת לה גרושה מקודם ואח"כ נתאלמנה ויהי' כה"ג מחייב עליה משום שני לאוין. אע"כ דריח הגט אין פוסל כלל מדאורייתא וגרושה גמורה ואח"כ אלמנה לא משכחת לה דחייל דאינו מוסיף ולא כולל ולא ב"א. וכ"ת מכל מקום משכחת לה דיהי' חל זונה ואח"כ חללה כגון דזינתה תחת בעלה כהן והיתה גרושה קודם וא"כ אין זונה חל על כהנים אחרים מחמת א"א ובעלה בא עליה אחר שנעשית זונה דנעשית חללה וג"כ לא חל נגד כהנים אחרים ומוסיף לגבי בעלה ליכא דהיא גרושה כבר ובלא זה אסורה עליו ואח"ז שנתגרשה מבעלה באו זונה וחללה בב"א. ז"א דזינתה חל בעודה תחת בעלה דהוי איסור מוסיף דשם זנות פוסל אף לבעלה כמבואר שם ובאיסור מוסיף אפילו קל על חמור חייל כמבואר להדיא בשער המלך שם שזה דעת הר"מ אם כן זונה חל תיכף ואין איסור חללה חל. וכ"ת דאיסור גרושה יכול לחול ג"כ בעודה א"א כי גרושה מוסיף הוא לאחר שתתאלמן תהיה אסורה אם כן חל עתה נמי. ז"א דהר"מ לשיטתו בהלכות שבועות פ"ד ה"י דאם אמר שבועה שלא אוכל ככר זו היום ואח"כ אמר שבועה שלא אוכלנה אף דשבועה אחרונה מוסיף על אחר אותו יום מכל מקום לא הוי איסור מוסיף כי לא הוי א"מ אלא מה שמוסיף איסור תיכף בעוד האיסור הראשון קיים אבל מה שמוסיף לאח"ז בזמן שלא יהי' איסור הראשון עליו לא נקרא איסור מוסיף וע"ש בראב"ד שדעתו שזה נקרא א"מ. ועיין בכסף משנה ובשער המלך מה שהביא בשם רדב"ז וכתב שדעת הריטב"א ג"כ כדעת הר"מ. והרהמ"ח לא גילה דעתו בריח הגט אי היא דאורייתא או דרבנן ודוקא אם אמר לה בלשון הנ"ל הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם דזהו לכ"ע הוי גרושה מאישה ופוסל לכהונה אבל באומר לה ה"א מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דג"כ אינו גט כלל להתירה לעלמא נראה מהירושלמי מובא ברשב"א פ' המגרש ובב"ש סי' קל"ז דגט כזה אינו פוסל אפילו מן הכהונה והרשב"א הניח ד' הירושלמי בצ"ע וגם הב"ש דעתו דפסלה מן הכהונה. והנה אם נתן לה גט על תנאי שעומדת באיסור כל ימיה כגון שלא תשתה יין לעולם דגם כן אינו גט דעת הב"ש סי' קמ"ז וסי' ק"נ דגט כזה אינו פוסל לכהונה דגרע מחוץ. אבל בס' בית מאיר השיג עליו וכ' דהנהו גיטין דאינם גט מחמת דלאו כריתות הוא עדיף מגט דאי את מותרת לכל אדם דודאי לאו כריתות הוא ומכל מקום פוסל לכהונה ה"נ פוסל מן הכהונה ע"ש. ואם נתן לה גט ע"ת ולא נתקיים התנאי אין זה אפילו ריח הגט כ"ה בר"מ ובאה"ע סי' ו'. ואם קידש ח"ש וחב"ח דהוי ש"ח והחב"ח שלה היא בת ישראל ואח"ז גירש' ובא עליה כהן אני מסופק אי לוקין לכהן משום גרושה אפשר דלאו דגרושה אינו אלא שנתגרשה מאיסור א"א דהוי חיוב מיתה וניתרת לעלמ' בגט הוי גרושה אבל ש"ח דהקדושין לא היו תופסין לאיסור מיתה כלל רק לאשם כמבואר לעיל אפשר דלא מיקרי גרושה גמורה לחייב כהן משום לאו דגרושה וע' יבמות נ"ט וצ"ע. ואפשר דלא גרע מריח הגט אף דאין פועל כלום הוי גרושה אך להר"מ דסובר דהוא רק דרבנן ובפרט שם איכא קרא גרושה מאישה אבל כאן אפשר דלא הוי גרושה וגם אם קידש ח"ש וחב"ח ומת אני מסופק אם כה"ג לוקה משום לאו דאלמנה דהיה סבר' בגמ' שם דאף מן האירוסין לא נקראת אלמנה רק מסקינן דיליף מגרושה וא"כ כאן אפשר דאינה בכלל אלמנה ולא בכלל גרושה וכבר ביארתי לעיל אם כהן חייב על חלק השפחות מלאו דזונה וצ"ע. ועיין בח"מ סי' מ"ד דעתו דאם גירש ח"ש וחב"ח ונתקדשה לאחר ואח"ז גירש השני או מת אינה אסורה לראשון משום מחזיר גרושתו כיון דלא היתה א"א גמורה אצל הראשון אם כן ה"נ אינה נקראת גרושה גמורה אצל כהן וצ"ע. והנה הרהמ"ח כ' דין גרושה דרבנן כגון קטנה כו' ובודאי ה"ה כל הגרושות שמדרבנן צריכות גט בודאי נפסלה לכהונה כגון חרש וחרשת שקדושין תופסין מדרבנן נפסלו מדרבנן אם נתגרשו וכ"ה במ"ל פרק י"ט ה"ח. ואם כהן פ"ד וכ"ש מותר בגרושה כתבתי לעיל ואם אנדרוגינוס וטומטום קידש וגירש הוי ספק או בטומטום וביציו מבחוץ הוי ודאי גרושה הכל כמו במצות הקודמות: