מנחת חינוך רעב:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 272:3
Open in the reader →1שאפילו אירס הקטנה ובגרה כו' ואם קידש אלמנה ונתמנ' כו'. כ"ה לשון הר"מ פי"ז שם והר"מ אף לשיטתו שאוסר לכ"ג לכנוס את הקטנ' מכל מקום לא נמנע למנקט זה הלשון של קטנה כיון דעל הקדושין בעצמם בלא ביאה ליכא איסורא בקטנה או דאם עבר וקידש ואח"ז ממילא נעשית נער' והותרה לו ואח"ז נעשית בוגרת כיון דאשתני הגוף לאחר הקדושין ה"ז לא יכנוס כ"כ שם המ"ל הי"ז. והנה החילוק בין אם בגרה בין האירוסין לנשואין ובין אם הי' כה"ד בעת שקידש את אלמנה ואח"ז נתמנ' להיות כ"ג דיכנוס אף דבין האירוסין לנשואין נתחדש דבר האוסרה עליו מבואר שם ביבמות דף נ"ט החילוק דקידש את האלמנ' ונתמנ' להיות כ"ג לא אשתני גופא בין אירוסין לנשואין אבל בגרה תחתיו נשתנ' גופה ע"כ לא יכנוס. וע' תוס' שם נסתפקו אם קידש בתול' ונעשית מ"ע קודם הנשואין אי חשיב אשתני גופ' או לא וכן אם נעשית בעולה בין קדושין לנשואין אי חשיב אשתני גופ' שלא יכנוס. ובפשיטות משכחת לה דנעשית בעולה בין קדושין לנשואין כגון לאחר הקדושין בא עליה בעצמו בפי' שלא לשם נשואין או כמ"ש התוס'. ואח"ז כ' דבעולה הוי אשתני גופא מפ' א"נ. ומ"ע לא ביארו אי הוי אשתני הגוף ובר"מ ובמ"מ כתבו כלשון הש"ס דבגרה ולא כתבו מה דעתם במצות עשה ובעולה. והנה התוס' בתחלה הביאו ראי' לדבריהם דבעולה לא חשיב אשתני הגוף דא"כ היאך יכנוס אח"כ. הלא בין הקדושין לנשואין נעשית בעולה אע"כ דלא חשיב אשתני הגוף. ואח"ז הביאו ראי' דגם ביאה חשיב אשתני הגוף ועל קושיתם צריך ליישב כמו גדולי הראשונים מובא דבריהם במ"ל כאן והדברים עתיקין. או דהסוגיא שם אזלא למ"ד ביאה נשואין עושה אם כן ה"ל נשואה תיכף או דהוי קודם הנשואין חופה וא"כ עתה בשעת הקדושין נעשית נשואה. אך דעת הריטב"א דהטעם דבעולה לא הוי אשתני הגוף כמ"ש התוס' בתחלת דבריהם. והנה לסברת הרמב"ן דאם הי' החופ' קודם נעשית נשואה בשעת הקדושין יכול כה"ג לקדש אשה בביאה אם הי' החופ' קודם. אך דוקא אם פירש דדעתו על תחלת ביאה אבל סתם דעתו על גמר ביאה אם כן אינה מקודשת אלא בסוף ובתחלת ביאה נעשית בעולה אם כן הוי בעולה קודם הקדושין ואסור לכנסה ואפילו בדיעבד מוציא דהוי ב"ע כמבואר לקמן. אך להשיטות דהסוגי' אזל' למ"ד דנשואין עושה אבל לדידן דקיימא לן דאירוסין עושה הו"ל אשתני גופא. וכן לפי דעת התוס' דחשיב אשתני גופ' בסוף דבריהם אם כן אסור לקדש בביאה. ובמ"ל כ' דגם דעת הר"מ נראה דבעול' חשיב אשתני הגוף. והנה לפ"ז לא נתבאר הדין אי מ"ע נחשב אשתני הגוף. אך במל"מ כ' דהחילוק המבואר בש"ס בין אשתני גופ' הפי' הוא דאם בשעה שהי' כהן גדול היתה מותרת לו כגון שקידש קטנה ואח"ז נתחדש דבר כגון שנעשית בוגרת או מ"ע או בעולה אף דנימא דלא הוי שינוי בגופ' מכל מקום קרי לי' אשתני גופ' כיון דנעשה ונולד דבר חדש בין הקדושין להנשואין בגופה לאחר המינוי אבל בקידש את האלמנ' בשעה שהי' כה"ד אם כן בשעה שנתמנה להיות כ"ג היתה זו אסורה אם כן בשעה שקידש כדין קידש ולאחר שנעשה כ"ג לא נתחדש דבר בגופה כהאי גוונא מותרת לו אבל כה"ג שקידש המותר' לו ואח"ז נעשית בוגרת או מ"ע או בעולה אפילו נימא דלא הוי אשתנ' הגוף מכל מקום אסור' עליו כיון דבשעה שהי' כה"ג היתה מותרת לו ואח"ז נתחדש דבר בגופה האוסרה לכה"ג היא אסורה. ותמה ע"ד התוס' שמסופקים בזה אי נעשית בעולה או מ"ע אחר שנתמנה אם מותר' דהוי לא אשתני דבאמת מכל מקום אסורה כיון דלאחר המינוי נתחדש דבר ה"ז אסורה עליו וחלק ג"כ על הריטב"א שכתב שם בקדושין דבעולה לא הוי שינוי הגוף ומותרת לו אם קדשה בביאה ולדעת המ"ל אסורה לו אך מי יכול לחלוק על הראשונים מסברא: