מנחת חינוך רעט:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 279:3
Open in the reader →1במי שהי' אוכל תרומה כו'. הדין מבואר בר"מ דאוחז באמה ואוכל את התרומה דש"ז אינו מטמא עד שיצא לחוץ והוא מהש"ס דנדה. עוד מבואר שם בר"מ מהש"ס דח"ש מטבילין אותן ומעריב שמשן ומאכילם בתרומה ובלבד שלא יישן ואם יישן טמא אלא אם כן עשו לו כיס של נחושת יכול לבדוק בכיס והנה אינו מבואר דין קטן מבן ט' ומעלה דטמא מחמת קרי כמבואר בר"מ בה' אה"ט דאם יש בו דעת אם כן א"צ לכ"ז כמבואר בסוכה דקטן היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות ופסק כן הר"מ פט"ז מה' אה"ט ה"י ואם א"י בודאי דינו כשוטה ומבואר בכאן דגם לח"ש אסור להאכילו בידים איסור תורה כמו לקמן וכ"ד התב"ש ואחרונים עתב"ש סי' א' ובפרי מגדים ולפי זה דוקא בתרומ' דאוריי' דינא הכי אבל תרומת פירות לשיטות הראשונים או תרומת ירק או בזה"ז לשיטת הר"מ אף בא"י כמבואר בה' לקמן מותר להאכילו תמיד וא"צ להטבילו כי איסור דרבנן מותר להאכילו בידים אך דעת הר"מ המ"א אינו כן ודעתו דאף איסור דרבנן אסור להאכילם בידים ואין כאן מקומו: