מנחת חינוך רעט:ו
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 279:6
Open in the reader →1ומ"ש שכל עם הארץ בחזקת טומאה וע"כ אין נותנים כו'. מבואר בכ"מ ובר"מ בפ"ו מהלכות תרומות ולא קאי זה על תרומת חוץ לארץ דתרומת ח"ל ניתנה לכל כהן כיון שהיא טמאה עיין ר"מ בה' בכורים פ"ה וע' תוס' חולין שם דלע"ה אינה ניתנת כי כל שאינו מחזיק בתורת ה' כו' רק שאינו ע"ה רק אינו חבר לשמור בטהרה ע"ש רק דברי הרהמ"ח קאי לתרומת א"י אפילו תרומה דרבנן בא"י מכל מקום כיון דנאכלת בטהרה אין נותנין אותה לע"ה שאינו נזהר וכ"ה בהדיא בר"מ פרק ו' שם דאפילו תרומה מדבריהם אין ניתן לכהן ע"ה ומבואר בר"מ שם דתרומה טמאה ניתן לע"ה ובכ"מ הקשה למה ניתנה לעם הארץ הא איכא למיחש שמא יאכלנו. ואני כתבתי על הגליון שם שד' הכסף משנה תמוהים לענ"ד דלא שמעתי מעולם שכהן ע"ה יהי' חשוד לאכול תרומה טמאה רק הוא אינו בקי בטהרה ואומר שלי טהור ושלך טמא וכמבואר בכ"מ ויאכל תרומה בטומאה ולפי דעתו הוא טהור או התרומה טהורה ובאמת אינו כן כי אצלינו הוא מוחזק לטמא אבל אם נותנים לו ואומרים לו שהוא תרומה טמאה בודאי אינו חשוד לאכול תרומה טמאה כמו שאינו חשוד על כל האיסורין רק על הטהרות הוא חשוד מפני מיעוט ידיעתו ע"כ אין נותנים לו תרומה טהורה דאינו שומרה דאינו בקי בזה אבל אינו חשוד לעבור על איסור ברור כן נראה לפי עניות דעתי פשוט. עיין בגיטין דף ס"א ע"ב: