מנחת חינוך כח:ב

1דיני וכו'. ער"מ פ"ו מה' עכו"ם ה"ח אי השתחואה בפישוט ידים ורגלים או בלא פיו"ר משעה שיכבוש פניו בקרקע נסקל עכ"ל וכ"ה בד' הרהמ"ח לקמן משמ"ט. והנה הר"מ מחלק שם דלענין הלאו שלא להשתחות בגבולין על אבן משכית הוא דוקא בפיו"ר לוקה ובלא פיו"ר אינו אלא איסור דרבנן ע"ש בכ"מ אך לענין ע"ז אין חילוק וא"צ פיו"ר. והנה הא דהשתחואה על אבן משכית מבואר בש"ס דמגילה כ"ב ע"ב דבעינן פיו"ר דבל"ז ל"ה השתחואה כלל עיי"ש ת"ר קידה וכו' השתחואה זה פיו"ר שנאמר הבוא נבא להשתחות לך ארצה ערש"י וכ"ה בשבועות ט"ז ע"ב אם כן צ"ע כיון דחז"ל למדו דמלת השתחואה האמורה בתורה הוא פיו"ר אם כן מנ"ל להר"מ דכאן חייב בכ"ע אפילו בלא פיו"ר דאפשר ל"ה השתחואה כלל רק הוא דרך כבוד כחיבוק ונישוק דאינו חייב מיתה על שלא כדרכה רק בלאו כמבואר לעיל והכסף משנה לא הראה מקור דין זה. אך באמת מבוא' להדיא בהוריות ד' הורו ב"ד דהשתחואה לע"ז מותר אינם חייבין קרבן דהוא מפורש בתורה והצדוקין מודים בו אבל אם הורו דהשתחואה בפישוט ידים ורגלי' חייב בלא פיו"ר פטור ע"ז חייבים קרבן וכ"ה בר"מ פי"ד מה' שגגות אם כן מפורש דחייבים על השתחואה אפילו בלא פישוט יו"ר והוא חיוב כרת דבלא חיוב כרת אין הב"ד חייבים כמבואר בהוריות אם כן הדין מפורש בש"ס ופלא על הכסף משנה שלא הראה מקורו. וערש"י שם בהוריות כ' דפיו"ר כדכתיב בראשית י"ט וישתחוו לו אפים ארצה. ובשבועות ומגלה שם נפקא לי' בש"ס מלהשתחות לך ארצה בפ' וישב. וצע"ק למה לא הביא בש"ס מקרא הקודם וישתחו אפים ארצה פ' וירא וגם תמוה לי על הש"ס גופי' כיון דבמקומות הנ"ל ילפינן דהשתחואה ל"ה אלא בפיו"ר אם כן מנ"ל דבע"ז חייב אפילו בלא פיו"ר כיון דכאן כתיב לא תשתחוה גזירת הכתוב הוא דוקא בפיו"ר. ולולא דמסתפינא אמינא דכוונת הש"ס כ"ה דבתחלה אמרינן דב"ד הורו השתחואה מותר דהוי דבר שאין הצדוקים מודים בה היינו שלא כדרכה דהצדוקים סוברים דהיינו דוקא כדרכה אף דכדרכה הוא בכלל לא תעבדם מכל מקום לא דרשו דרשות חכמינו זכרונם לברכה דהשתחואה יצאה לידון לעצמה וע"ז אמרו עוד ואבע"א דאמרי השתחואה גופא כדרכה הוא דאסור דאית בה פיו"ר. ולכאורה הו"ל להש"ס לומר בקיצור דהשתחואה בפיו"ר וכו' ולמה האריכו דאמרי השתחואה גופא כדרכה דזה לכאורה שפת יתר הוא אלא נראה דהיינו דדרך לעע"ז זו בהשתחואה שלא בפיו"ר אך לדידן חייב אפילו אם לא נקרא השתחואה כלל דכל דרך עבודתו חייב בכ"ע אפילו גיפוף ונישוק והב"ד הורו דעל השתחואה כזו א"ח אף שהוא דרך עבודה וזה הוי ג"כ דבר שאין הצדוקים מודים דהם אומרים דהשתחואה בפיו"ר כיון דמלת השתחואה הוא בפיו"ר אינו חייב בלא פיו"ר אף אם דרך לעע"ז זו בלא פיו"ר אף דבדרך עבודה חייב על כל עבודות מכל מקום הם סוברים דהשתחואה יצאה דאינו חייב רק בהשתחואה גמורה כדרכה אבל בלא פיו"ר אינו חייב אף בכדרכה דהם אינם דורשים הד"ע רק הם דורשים דהשתחואה אף בכדרכה צריך להיות השתחואה גמורה ובל"ז אינו חייב ואיני צריך להאריך איך דעתם המזוהמת בלא קבלת חכמינו זכרונם לברכה ע' תוס' סנהדרין מ' ע"ב ד"ה זובח דהי' סברא דגם בכדרכה בעינן עבודת פנים וע' סנהדרין מ"ג גבי ג' השתחואות למה. הכלל דאפשר הם סוברים דאף בכדרכה אינו חייב אלא בעבודה דמפורש בתורה זביחה והשתחוא' והב"ד הורו דעל השתחואה בלא פיו"ר אינו חייב אף דרך עבודה ובאמת לדידן לפי הקבלה אמיתית חייב על דר"ע בכ"ע וע"ז חייבין הב"ד אבל באמת שלא כדר"ע דחייב על השתחואה דיצאה לידון באמת אינו חייב רק על השתחואה גמורה בפיו"ר כי זהו השתחואה האמורה בתורה כדילפינן שם בש"ס. ולכאורה הוא נכון מאוד. אך מה אעשה כיון דהר"מ והרהמ"ח תפסו זה לדין ברור דעל השתחואה חייב בכ"ע אף בלא פיו"ר אף שלא כדר"ע והוציאו מגמרא זו בטלה דעתי נגדם.

2גם לכאורה ק"ל על הר"מ דהוציא ד"ז מהש"ס הא התירוץ הראשון שלא כדרכה הוא סתמא דהש"ס וזה התי' דפיו"ר הוא בדרך ואבע"א ומנ"ל לפסוק כהאבע"א לחייבו מיתה עיין בס' תורת חסד כלל ט"ז האריך להביא כל השיטו' בענין זה. ואפשר לומר דסובר הר"מ דהנהו שני תי' לא פליגי לענין דינא רק זה מצייר כן והתי' השני מצייר כן ולענין דינא הכל מודים דב"כ וב"כ הב"ד חייבים. אך לפ"ז קשה על הר"מ פי"ד מה' שגגות ה"ב שמביא חיוב דהב"ד רק כמו התירוץ והאבע"א ולא תירוץ הראשון ע"ש ולמה לא מביא שניהם וגם בענין שבת שם וש"י כנגד יום צל"ע בדבריו ויבואר במקומו אי"ה. ושו"ר בטו"א במגל' הקשה כיון דהשתחואה אינו אלא בפיו"ר למה בע"ז מחייב בהוריות אפילו בלא פיו"ר כיון דכתיב לא תשתחוה. והנה רומיא דהש"ס שמקשה תירצתי לעיל הפשט בגמ' אך ד' הר"מ צ"ע ובכן ראיתי במשנ"ח ויש סדר למשנה כ' ג"כ דהר"מ יצא לו הדין מהש"ס דהוריות אך לא פלפלו מנ"ל להש"ס זה ולפמ"ש נכון אלא שדעת הר"מ והרהמ"ח צ"ע. והנה במש"ל למה אינו מביא הש"ס ראיה דהשתחואה בפיו"ר מקרא המוקדם גבי לוט דכתיב וישתחו אפים ארצה י"ל דמשם אין ראי' דאפשר השתחואה בלא פיו"ר ג"כ נקרא השתחואה אך דמעשה שהיה כך היה דלוט נפל בפיו"ר וגבי בלעם בפ' בלק כתיב ויקוד וישתחו לאפיו ולא כתיב ארצה אם כן הוי השתחואה בכ"ע אך לוט מלתא יתירתא עבד. אך מיעקב יש ראיה דבאמת יוסף אמר דחלם לו דהשמש וכו' משתחוי' לו ולא אמר ארצה. ועיין במפרשי' דהחלום היה שאביו ואמו משתחוים לו רק מפני הכבוד כינה הדבר בשם שמש וירח וכ"נ מהמד' מי גילה לו ששמי שמש אם כן למה כעס יעקב עליו ופי' החלום הבא נבוא להשתחות לך ארצה כיון דהוא אמר רק להשתחוות ולהשתחוות ארצה הוא הכנעה יותר גדולה מהשתחוואה בלא פיו"ר אם כן למה גער בו והוסיף על דברי יוסף שכוונתו הכנעה גדולה אע"כ מלת השתחואה בלה"ק הוא בפיור"ג וגער בו הבוא נבא וכו' ארצה דכן אמר יוסף כי ביאור מלת השתחוואה הוא כן ואין לך הכנעה יתירה מזה ע"כ גער בו היאך עולה בלבו שיהיו נכנעים הכנעה כזה ע"כ מביא הש"ס מקרא זה ועתו"ס שבועות שם ד"ה קידה וצל"ע בדבריהם ואין כאן מקומו: