מנחת חינוך כח:ד
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 28:4
Open in the reader →1ונוהגת וכו'. מצוה זו ג"כ נוהג לכל ב"ע גם לב"נ ויתר הדינים של לאו זה לענין תשובה ושאר ענינים הכל כמו במצוה כ"ו ע"ש ותלמד לכאן. ואם הוא רשע לדברים הנ"ל שאסור מדרבנן אם הוי רשע לכה"ת כמו אם הוא רשע לעבירות של ע"ז של תורה עיין ג"כ במשנ"ח פלפל ומביא ד' הבה"י ליו"ד ועמש"ל לענין דאורייתא אם אין חיוב מיתה רק לאו פלפלו בזה אם הוי רשע וע' ס' הנ"ל ותב"ש ליו"ד ואי"ה יבואר במק"א. ונ"ל פשוט דאם עע"ז באונס שאנסוהו אנס אף דעבר על לאו דלא יחללו מכל מקום בודאי אינו רשע לע"ז כיון דעשה באונס ואין ממיתין אותו ואין מלקין אותו כמ"ש הר"מ פ"ה מה' יסה"ת מצד הסברא אינו רשע אף דהוא לאו דע"ז ונאמר דאפילו על לאו דאינו חייב מיתה ג"כ הוי רשע עיין לעיל. מכל מקום באונס י"ל דל"ה רשע כלל דאפילו חשוד לא הוי כנלע"ד. גם נ"ל אם עבר בא' מד"ע או כדר"ע ועשה לביזוי ואמר בפי' דאינו מקבלו באלקי רק שהוא מכוין לבזיון אף דחייב מיתה בכ"ע כמש"ל מכ"ו מכל מקום נראה דל"ה רשע לע"ז דרשע ל"ה רק במקבלו באלקות אבל דרך בזיון נהי שאסרה תורה והוא גזרת הכתוב דחייב אפילו מיתה מכל מקום הוי כעובר על עבירה שיש בה סקילה ומכל מקום רשע ל"ה כן נ"ל. ובזה מיושב קו' התוס' חולין י"ד דהקשו לר"ל דסובר השוחט ע"מ לזרוק דמה לע"ז דמותר באכילה הא מודה ר"ל דחייב מיתה אם כן ה"ל רשע ושחיטתו פסולה. ולפמ"ש אפשר דמיירי בלא קבלת אלקות אם כן חייב מיתה וגם לר"י הוי תקרובות ואסור בהנאה דלענין זה אין חילוק דבכ"ע אסרה התורה אבל רשע ל"ה דל"ה כופר בעיקר דכוונתו לבזויי והוי כמו שאר עבירה וע' פ"ק דחולין גבי מכס ומ"ל פ"ג מה' שגגות וע"ש בחולין דמודה בע"ז הוי ככופר בכה"ת אבל אם מכוין לבזויי אינו מודה בע"ז כלל. ויש לעורר הרבה ביו"ד סי' ב' ובאחרונים ובסי' ד' ויבואר במק"א בעזה"י: