מנחת חינוך שיא:א

1שלא לעשות כו' וזה היום של א' בתשרי כו' ר"ה לשמיטים ויובלות כו' ולנטיעה וירקות כו' א' בניסן ר"ה למלכים. והנה מבואר בר"ה ד"ג וד"ח לחד מ"ד לשנים היינו למנין מלכים בשטרות או בגיטין וא' בניסן ר"ה למלכי ישראל ג"כ לענין מנין השטרות דמלכי ישראל מונין מניסן ר"ה אם עמד קודם לניסן הוי תיכף בניסן שנה שני' ולמלכי א"ה לתשרי מנינן ואף דבדף ח' איכא מ"ד דסוברים דהפירוש במשנה לשנים היינו לתקופה ולדין מכל מקום הדין דין אמת דמלכי א"ה מתשרי מנינן דהוא מימרא דר"ח שם רק דהנהו אמוראי סוברים דאינו מבואר במשנה ע"ש. והנה בגמרא שם אמרינן למאי הלכתא לשטרות דתנן שט"ח המוקדמים כו' והוא בדף ב' גבי מלכי ישראל ובדף ח' ג"כ אמרינן גבי מלכי א"ה למאי הלכתא ואמרינן ג"כ לשטרות וברש"י ותוס' האריכו הנ"מ ואין כאן מקומו. והנה הרי"ף דמעתיק המשנה כצורתה בא' בניסן ר"ה למלכים ולרגלים אינו מביא כלל דבר זה למאי הלכתא לשטרות אלא מתחיל ולרגלים למאי הלכתא כו' ואח"ז על תשרי ר"ה לשנים מביא זה למאי הלכתא אר"פ לשטרות כדתנן שט"ח כו' וכן נהג הרא"ש ז"ל והטעם פשוט דהם אינם מביאין רק דינים הנוהגים בזמנינו ולא הלכתא למשיחא אם כן אין נ"מ למלכי ישראל כלל כי בעוה"ר בטלו מלכי ישראל. אך על תשרי דהוא ר"ה למלכי או"ה מביאין זה והאידנא ג"כ שייכים דינים אלו. עי' בגיטין דף פ' דתיקנו למנות מלכות בגיטין משום שלום מלכות וער"מ ספ"א מה' גירושין דגם האידנא כשר אם כותב לשם אותו מלכות ואף דהשת' נהיג עלמא דאין מונין אלא ליצירה עי' בתוס' גיטין ובראשונים מחמת דאין קפידת המלכות בכך כיון דגם העכו"ם אינם מונים לשנות מלכים ע"ש אבל על כל פנים נוהג אם באיזה זמן מהזמנים בגולה דיתחילו למנות לשנות מלכים ימנו ישראל ג"כ בגיטין ובשטרות אם כן מביאים דין זה לידע דר"ה הוא תשרי וז"פ. וער"נ בר"ה שם שכתב דלא חשש הרב אלפסי לפרש דחילוק בין מלכי ישראל לבין מלכי א"ה כיון דאנן השתא לבריאת עולם מנינן ע"ש. ובאמת מן הסדר שסידר מבואר דמיירי האידנא כו' אך על הר"מ צ"ע דדרכו להביא דינים שאינם שכיחין והלכתות למשיחא וכלל כל התורה כולה אם כן אמאי לא הביא בשום מקום דינים אלו דלמלכי ישראל מנינן מניסן ר"ה. ולמלכי או"ה דגם האידנא נ"מ טובא ר"ה שלהם תשרי ונ"מ טובא לגיטין ולשטרות לענין מוקדם ומאוחר ולמה השמיט זה וגם לשיטת הר"נ שם דנ"מ זה דניסן ר"ה מקראי ולא קבעו חכמינו זכרונם לברכה מעצמן רק דהגמרא שואל למאי הלכתא היינו מאי נ"מ ואמרו לשטרות דאם עמד מלך באדר ובשנה השניה בניסן כתב שנה השנית פסול דהוא מוקדם דבאמת הוא שנה שלישית ע"ש באריכות כל השיטות על כל פנים נ"מ לדינא ויש פלפול גדול בגמרא ע"ז אמאי אינו מביא זה בשום מקום וצ"ע:

2והנה דין זה דניסן או תשרי ר"ה למלכים נראה שם בגמרא דף ב' דיום א' בשנה חשוב שנה ואפילו עמד בכ"ט באדר או באלול מתחילין למנות מניסן או מתשרי שנה שניה ע"ש דמבואר כך בהדיא דקיימא לן דיום א' בשנה חשוב שנה. אך הברייתא זו אתיא כר"מ דסובר דיום א' בשנה חשוב שנה כמבואר במס' הנ"ל בדף יו"ד. אבל לר"א דסובר דשלשים יום בשנה חשוב שנה כאן נמי אם עמד פחות משלשים יום אין מונין לו בניסן או בתשרי שנה שניה וכ"ה בספ"י במשנה שם על פירש"י דאם עמד בשבט או באדר כלתה לו שנה כו' דרש"י פי' לכל מר כדאית לי' לר"מ אפילו באדר ולר"א דווקא בשבט דאדר סמוך לניסן חסר וא"כ אינו אלא כ"ט יום ולא עלתה לו שנה ע"ש. וא"כ לדידן דפסקינן הלכה כר"א דלמ"ד יום בשנה חשוב שנה כמבואר בר"מ כ"פ לענין ערלה ושביעית גם כאן הדין כן דדוקא שלשים יום בעינן ועיין בספר ט"א שכתב דכאן כ"ע אף ר"א מודה דיום א' בשנה חשוב שנה דאי אמרת דפחות מלמ"ד יום מונין לו עוד שנה ראשונה והוכיח שם בראיות באותם שלמ"ד יום חשובים שנה והי' בפחות מלמ"ד יום אין השנה מיום ליום דר"מ אם נטע אילן בפחות מלמ"ד יום קודם ר"ה בשנה העשירית ליובל כגון בב' באלול אף שמגיע ב' באלול בשנת י"ג ליובל והרי הם שלשה שנים שלימות מכל מקום נמשך עד ראש השנה ולא כלתו השלשה שנים עד ראש השנה וע"ש שכן הוא בר"מ פ"ט ממעשר שני ונטע רבעי וברש"י ע"ש בדף יו"ד באריכות אם כן אם נאמר דכאן דווקא שלשים יום בעינן אם כן דר"מ אם עמד בב' באדר לא עלתה לו שנה וימנו גם בניסן שנה הראשונה וימנו עד ניסן הבאה ולא מיום ליום ואף אם יגיע ב' באדר מכל מקום כיון דהוא פחות מלמ"ד יום לפני ר"ה לא מנינן מיום ליום ויהיה נמשך שנה ראשונה שלו עד ניסן אם כן כל אותם הימים מב' באדר לא משכחת לה לכתוב שטר כי עתה באדר שעמד בה יכתבו שהוא ראשונה למלך וגם באדר בשנה השניה עד ניסן יכתבו ג"כ בשנה ראשונה למלך כי אין מתחיל שנה השנית עד ניסן אם כן כל אותן הימים מב' באדר עד ניסן א"א לכתוב שטר כי לא ידעו אם הוא תיכף באדר שעמד בו או אם הוא אדר של שנה השניה שהוא ג"כ שנה ראשונה למלכותו אם כן כאן כ"ע מודים דיום א' בשנה נחשב שנה ע"ש דפח"ח: