מנחת חינוך שיג:יג

1בשגגה חייב כו'. והאוכל ח"ש ושותה ח"ש אינו מצטרף כמבואר ביומא ובר"מ פ"ב מה' ש"ע ואם אכל ושתה בהעלם א' אינו חייב אלא חטאת א' דהוי משם א' ביומא ובר"מ פ"ו מה' שגגות:

2ודע דאף דקיימא לן בכ"מ היכי דמחויב בשוגג חטאת קבוע חייב על לא הודע שלו אשם תלוי כמבואר בכריתות ובר"ם פ"ח מה' שגגות ומכל מקום ביה"כ ברוב פעמים פטור על לא הודע אשם תלוי הן באכילה והן במלאכה וע' כריתות דף זיי"ן ור"מ פ"ג מה' שגגות דקיימא לן כל חייבי אשמות תלויות שעבר עליהם יה"כ יה"כ מכפר ופטורים מא"ת ולא משכחת לה א"ת על יה"כ אחר יה"כ כ"ה שם בכריתות ור"י סובר כן וכ"פ הר"מ שם. ודע דקיימא לן יש ידיעה לח"ש אם אכל ח"ש ונודע לו ואכל עוד ח"ש אע"ג דהי' בתוך אכ"פ מכל מקום אינו מצטרף לחטאת וכ"פ הר"מ פ"ו מה' שגגות. ועמ"ל שם פ"ג כתב דאם אכל ח"ש ס' חלב ס' שומן קודם חשיכה ביה"כ והח"ש השני אכל במי"כ אע"ג דבש"ס דכריתות מבואר דיה"כ במקום א"ת קיימא וה"ל כידיעת ס' דמחלק ע"ש בש"ס אם כן ה"ל ידיעה לח"ש ואינו מצטרף לכאורה אך מבואר בכריתות דדוקא על שיעור שלם יה"כ מכפר ולא על ח"ש אם כן מצטרף בכה"ג. וד"ז דאין יה"כ מכפר על ח"ש ודיה"כ ה"ל כמו ידיעת ספק דמחלק מבואר בכריתות דח"י ע"ב:

3ומ"ש הרהמ"ח באמצע דאפילו לנטורי פרי כו' כ"ש לדבר מצוה בין בהליכה בין בחזרה כו' האי בין בחזרה לא קאי אלא אדסמיך לי' היינו לדבר מצוה אבל לנטורי פרי דוקא בהליכה שרי משום הפסד ממון אבל לא בחזרה עי' ביומא ובר"מ ובש"ע: