מנחת חינוך שכז:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 327:1
Open in the reader →1שלא נעשה עבודה כו' ולשון ספרא כו'. הדינים מבוארים בר"מ שם. והנה הספרא שמביא הרהמ"ח הזריעה וזמירה בכלל היה היינו בכלל שביתה ושבתה הארץ כו' ולמה יצאו כו' איני מבין דיצאו לעבור בלאו דהשביתה היא רק בעשה ולא ללקות ואין הספרא ת"י כעת. ומבואר במ"ק דזמירה בכלל זריעה כו' למימר דאהני תולדות מחייב אאחרינא לא מחייב. ועיין כאן בלשון הר"ם פ"א ה"ג כתב דעל שאר התולדות כו' עם שאר האבות שלא נתפרשו בענין זה אין לוקין. וער"מ פ"ז מה' שבת כתב דזורע ונוטע ומבריך כו' והזומר כל אלו אבות מלאכות הם וע"ש בה"ד ובמ"מ שם דאלו שדומים לאב בדמיון גמור הם אבות מלאכות ולא תולדות ע"ש. והנה כאן דכתב הר"מ דאבות שלא נתפרשו ג"כ אינם בכלל דזריעה וזמירה דוקא אם כן אפילו על האבות האחרים א"ח וכ"ה בר"מ כאן ה"ד וכן המבריך והנוטע כו' מכין אותו מכות מרדות מדבריהם וכ"כ בה"ה והטעם דלא נתפרשו בתורה. ונראה מד' הר"מ ד"ז אסור רק מדרבנן. ולכאורה תמוה מהש"ס דגיטין דף י"ג דנטיעה אסור מן התורה ע"ש גבי והנוטע בשביעית מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא ע"ש. אך אין זה תמיה כ"כ די"ל דהש"ס שם אזיל למ"ד נוטע דאורייתא ולהלכה אינו כן. אך גוף הדבר צ"ע דנטיעה יהיה קל מזמירה דהזמירה הוא גורם להצמיח האילנות ומכ"ש נוטע וזמירה דאסורה היינו היכי דמעלה לה אבל היכי דמקשי קשיא לאילן מותר ועיין סנהדרין כ"ו כהן וזמר כו' בתוס' שם ד"ה לעקל ובב"ב דף פ' ע"ב ד"ה ולא כתבו היכי דלא מקשי קשיא ולא מעלה ג"כ מותר רק היכי דמעלי אסור ע"ש. וזמירה ג"כ בכ"ש כמו גבי שבת וכמו זריעה שכתבנו לעיל ופשוט דזריעה וזמירה הם שני שמות כי הם ב' לאוין מחולקין והנ"מ כתבתי לעיל פ' אמור. והנה שני מלאכות הנ"ל הם עבודות הארץ ועבודות האילנות כמבואר בר"מ וכאן. ונראה דגם באילנות אם זרע אילן עובר דזריעה זרע אילנות הם בכלל לאו זה דשדך לא תזרע ואף דבכלאי זרעים א"ח אם זרע זרע אילנות עיין ר"מ פ"ח דכלאים ובהרהמ"ח פ' קדושים אבל כאן דכתיב שדך לא תזרע ואין מפורש איזה זריעה נ"פ דזריעות זרע אילנות הם בכלל לאו זה דשדך לא תזרע ועמש"ל בלאו הקודם ובמ"ש לקמן: