מנחת חינוך שסא:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 361:2
Open in the reader →1אין בו מצוה כו'. כוונתו דלבה"ג יש מצוה היינו ל"ת הגונב את הקסו' היינו כלי שרת והלאו הוא ולא יבאו לראות כבלע את הקודש עיין סנהדרין פ"א ע"ב דפסוק זה רמז לגונב כ"ש והדין הוא דקנאים פוגעין בו כ"ה במשנה ובר"מ פח"י מסנהדרין אך הר"מ בסמ"ק שלו בשורש הג' השיג עליו ואינו מכניס זה במנין ע"ש ברמב"ן ובמג"ח ע"כ כתב הרהמ"ח לחשבונינו היינו להנמשכים אחר הר"מ כהרהמ"ח אין בסדר הזה מצוה להמנות ולבה"ג יש. ונראה דלהר"מ עובר בלאו גם כן לא תגנובו כי זה גם כן בכלל לא תגנובו דמ"ל הדיוט או גבוה אך העונש דקנאי' פוגעין בו הל"מ וגם החיוב מב"ש כמבואר בר"מ הוא הל"מ אך לבה"ג כיון דמחולקים בעונשים אין נכלל או אפשר שעובר בשני לאוין. ונוהג בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן וב"נ נהרג ע"ז כמו גניבת הדיוט ואפילו בפחות מש"פ. ובישראל אני מסופק אם בפחות משוה פרוטה גם כן קנאין פוגעין וכבר הבאתי כ"פ בח"ז דבפחות משוה פרוטה אף כלי לאו ממון הוא: