מנחת חינוך שעח:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 378:1
Open in the reader →1שנצטוו הכהנים שיברכו את ישראל בכל יום שנא' כה תברכו את ב"י אמור וכו'. דינים אלו מבוארים בר"מ פי"ד וט"ו מהלכות תפלה ובטור א"ח ובש"ע סי' קכ"ח והרבה האריכו האחרונים ומה שנוהג בזמנינו ומבואר באחרונים אין להאריך וע"ש בס' פרמ"ג שחקר כמה חקירות בזה ומכל מקום אכתוב קצת בקיצור בס"ד. מ"ע על הכהנים שיברכו את ישראל בכל יום ומבואר בדברי הר"מ והרהמ"ח פה דבשחרית ובמוסף ובנעילה וכו' חייבים. ונרא' דהמצוה הוא בכ"פ אימת שמברכין מקיימים מצוה ואם מברכי' כמה פעמים ביום מקיימים בכל ברכה מ"ע אך זה הוא כמו מצות ציצית דאם אין לו בגד בד' כנפות אינו עובר בעשה רק אינו מקיים ובלובש בלא ציצית עובר על מ"ע ה"נ דהמצוה בכל יום הוא עובר אם אינו מברך רק אם מברך פ"א אינו עובר עוד דהמצוה המחוייבת הוא רק בכל יום פ"א ומכל מקום אם מברך בכל יום כמה פעמים מקיים מ"ע בכ"פ רק אינו עובר רק אם לא ברך כלל יום אחד וכמו מצות תפילין דבכל יום מחויב להניח תפילין ואם עבר יום אחד ולא הניח תפילין עבר על עשה ואם הניח פעם אחת ביום שוב לא עבר ומכל מקום אם הניח תפילין כ"פ ביום מקיים בכל פעם מ"ע ובכל רגע שהתפילין עליו ה"נ כ"פ בכל יום מקיים מ"ע ואינו עובר רק אם עבר יום ולא בירך עבר על העשה וז"פ. ומ"ש הרהמ"ח דחייבים היינו מדרבנן דחז"ל תקנו בכל תפילות הללו ופשוט. ומבואר בטור ובראשונים בשם הירושלמי דאינו עובר רק כשקוראין אותו ע' בש"ע והיינו נמי אם קוראין אותו ואינו עולה עובר בעשה ואם אין קוראין אותו אינו עובר אבל אם עולה מקיים מצות עשה (רק אינו עובר) רק מדרבנן יש הרב' דברים שאינו עולה כמבואר הכל בטור ובש"ע ומבואר בטור דיש סוברין דוקא בשני כהנים עוברים אם קוראים אותם ובכהן אחד אינו עובר אף בקריאה ודעת הטור אינו כן אלא אף בכהן אחד עובר אם קראו אותו ע"ש ועיין בה"ז ובפר"ח דדעתם דאפשר בכהן אחד עובר אף בלא קריאה ע' בס' פרמ"ג ועיין בפר"ח שמביא דעת אחרונים דכהן אחד לא יברך ודחה ע"ש ולפמ"ש בכל הנהו אפילו דאין עוברים על כל פנים מקיים מ"ע וה"ל כתפילין כ"ז שמניחן מברך חוץ מה שאינם רשאים לעלות וע"ש דהתוס' סבירא להו דמדרבנן אחד עולה והיינו ג"כ שמחויב אבל לענין לקיים המצוה בכ"ע מקיים וזה ברור. וע"ש דעת התוס' דאם נ"כ פ"א ביום אינו עובר שוב באותו יום אפילו אם קראו אותו והוא בתוס' ר"ה בסוגי' דבל תוסיף והיינו נמי דאינו עובר ואי בעי לא מברך כמו שאין צריך להניח תפילין רק פ"א ביום אבל אם מקיים בכל פעם מצות עשה כמו תפילין שבכל פעם מקיים מצות עשה ומברך ה"נ חייב לברך כיון דמקיים מ"ע וכל זה פשוט. ועיין בס' כתובה בפ"ב דכתובות שמביא בשם ס' חרדים דכשם דעל הכהנים מצות עשה לברך ה"נ מ"ע על ישראל להתברך מן הכהנים ע"ש אם כן אפשר דנשים ועבדים אין מחויבים במצוה זו לדעת הסוברים דאין נשיאות כפים בלילה אפשר מן התורה דההיקש ברכה לשירות הוא היקש גמור אם כן הו"ל מ"ע שהזמן גמרא ונשים ועבדים פטורים אך בש"ס דילן מבואר בתענית דההיקש הוא רק אסמכת' אם כן מחויבים הנשים ג"כ כיון דמה"ת אין הזמן גמרא והוי כמו תפלה ע' פ"ב דברכות (שוב מצאתי בריטב"א סוכה ד' ל"א ע"ב ד"ה מאי לאו כ' בא"ד דמצוה דכהני' הוא לבד ע"ש). וזר שבירך מבואר בש"ס דכתובות דעובר בעשה ופרש"י דכה תברכו אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה ובתוס' בשבת כתבו לא ידע הר"י מאי איסור איכא בזר שעלה לדוכן ותמהו כולם הא מבואר דאיכ' עשה ועי' במג"א ובאחרונים מ"ש בזה ועיין במהרי"ט ח"ר שכ' דהעש' הוא דוקא במקדש שהיו מברכין בשם המפורש ואיכא עשה דאת ה' וכו' תירא עיין בסנהדרין ועיין בס' כתובה ואין להאריך וכבר דברו מזה האחרונים עי' בדבריהם. וכבר ציירתי בח"ז כ"פ דמשכחת לה חציו כהן וחציו ישראל אם כן בכהאי גונא אם עולה לדוכן להסוברים דאין איסור בזה בודאי עולה לדוכן רק לפי שיטת הגמרא שלנו דזר עובר בעשה אם כן בודאי אינו עולה כי החצי חלק הכהן דמחויב בעשה האיך יכול לדחות העשה שהזר אינו עולה בקום ועשה הא אין עשה דוחה עשה אך אם נאמר דהזר עובר בלאו הבא מכלל עשה כמו שכתב רש"י בכתובות אם כן לשיטת הרשב"א מובא דבריו במנ"ל בהלכות נערה בתולה דעשה דוחה לאו הבא מכלל עשה מכש"כ דלאו ע"ש אם כן עולה לדוכן דהעשה דצד כהן דוחה הלאו הבא מכלל עשה דצד ישראל אף על פי דאינו בצד אחד דהלאו הוא מצד ישראל והעשה מצד כהן מכל מקום דוחה עיין בס' ט"א במסכת ר"ה ובחגיגה. אך לפי דברי מהרי"ט דבמקדש עוברי' בעשה דאת ד' וכו' אם כן ה"ל עשה גמור' אם כן א"י לעלות במקדש דאין עשה דצד הכהנים דוחה עשה דאת וכו' דהוי עשה ולא לאו הבא מכלל עשה אך אפשר לומר דזה דאסור בשם המפורש מחמת את ד' וכו' דכל זה יקר ועילוי לשמו הקדוש אך במקום שהוא מצוה הוא יקר וכבוד להזכיר שמו הקדוש כמו בנשיאת כפים ובבהמ"ק אם כן כיון דעל כל פנים בחציו כהן דמצוה על חלק זה להזכיר השם אם כן גם על חלק הזרות אינו איסור כיון דעושה לשם מצו' ומצווה ע"ז בחלק הכהן אם כן אינו עובר כלל אף בחלק הזרות ועולה אף בבהמ"ק ובאתי רק לעורר. וטומטום שהוא ספק איש ספק אשה אם נאמר בזר אין איסור לעלות לדוכן בודאי צריך לעלות כי הוא ספק תורה ולענין הברכה אשר קדשנו וכו' תלוי בפלוגתת הר"מ והראשונים והדברים עתיקים. אך אם נא' דזר העולה עובר בעשה ואשה הוי כזר אם כן מוטב שלא יעלה ולבטל בשוא"ת משיעל' ויבטל מצות עשה בקום ועשה דלמא הוא אשה ועובר בעש' ועיין בפר"ד. ובשער המלך פלפל אם אשה בכלל זר או מחמת בני אהרן ולא בנות אהרן לענין עבודה וכאן אינו נ"מ הן זרים והן בנות אהרן הוי לאו הבא מכלל עשה מכה תברכו וכו' וכתו' דבר אל אהרן ואל בניו כו' ממעט בנות ואין להאריך. ואנדרוגינוס לשיטת הר"מ דהוי ספק ג"כ הדין כמו בטומטום אך לדעת הראב"ד בהלכו' שופר דהוי חצי זכר וחצי נקבה הו"ל כמ"ש בח"כ ובחצי ישראל לעיל. ועיין בס' פרמ"ג שחקר שם באריכות דברי' דפוסלים מן התורה בנ"כ לדעת הר"מ מחמת הלימוד כה וכו' ודברי' הפוסלים מחמת ההיקש ברכה לשירות דזה הוי מדרבנן כפי שמבואר בתענית וגם יש סברא דהיקש ברכה לשירות מן התורה אפשר במקדש דכתיב לשרתו ולברך בשמו היינו שם המיוחד ב"ה וקיימתי מסבראי דנפשאי ע"ש הכל באריכות. ועבתו"ס בשם הירושלמי דכהן אסו' לטמא מחמת נ"כ דטומאה ה"ל עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ולשיטת הראב"ד שהבאנו לעיל דהאידנא כיון דכולנו ט"מ אינו עובר בטימא אם כן נ"כ דוחה ע' הכל בפרמ"ג ובמצוה זו הפסקתי הרבה ע"כ אני מקצר והשי"ת יגמור לשנות פרק זה ואוסיף עליו בעזהש"י ועיין בס' נו"ב מה"ק סי' ה'. ומ"ש הרהמ"ח בנוסח הברכה אשר קדשנו במצותיו וכו' טעות המעתיק וצ"ל אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו וכו' כמו שכתב בר"מ: