מנחת חינוך תנח:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 458:1
Open in the reader →1שתהיה שנאת המסית קבוע וכו' שלא נקל בנטירת הנקמה וכו' וע"ז נאמר ולא תשמע וכו'. ג"ז מבואר בר"מ שם מהספרי מכלל שנאמר עזוב תעזוב יכול וכו' ת"ל לא תשמע אליו וכו'. וע' מ"ש במצוה הקודמת ועי' בס' משנ"ח אף פריקה דאיכא צעב"ח אסור ועובר בלאו וגם כן אין בו מלקות ע"ש אף דעוזר לו ופורק וטוען דהוי מעשה מכל מקום הו"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד ע"ש באריכות וע"ש עוד שכ' דהנה בשאר עבירות אם רואה בחבירו מבואר בפסחים דף קי"ג דמותר או מצוה לשנאתו ונלמד מדברי קבלה אך כאן גבי מסית עובר בלאו אם אינו שונאו וגם שם מצוה אף בשונא לפרוקי ולטעון וכאן אדרבה עובר בלאו אך אפשר דאינו עובר בלאו רק המוסת כמו דכתיב בקרא לא תאבה וכו' ולמוסת אזהיר קרא אבל כ"ע חוץ מהמסית אף דאיכא עדים ומצוה על כל ישראל לשנאתו כמבואר בפסחים שם אי דאיכא עדים וכו' היינו מד"ק אבל הלאו אינם עוברים וכן פריקה וטעינה אפשר דמצווים כ"ע לפרוק ולטעון ואף אם נאמר דהוא מן המורידין וכו' על כל פנים אינם עוברים בלאו הזה דהוא אפשר רק למוסת וצ"ע ולא עיינתי שם היטב ומכל מקום אני לך: