מנחת חינוך :א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 500:1
Open in the reader →1לא נוסיף לשוב בדרך מצרים לעולם וכו'. מבואר בר"מ כאן פ"ה. ומבואר בד' הר"מ והרב המחבר דלעולם באיסור עומד ואינו תלי' באומה מצרים רק גזה"כ הוא דלעולם אסור לדור במצרים אפילו אם אין שם מצרים רק אם כבש מלך ישראל. אבל קצת מהראשונים כתבו דעיקר האיסור כ"ז שאומה מצרים שם ולאחר שנתבלבלו האומות מותרים לדור שם והקשו לדעת הסוברים דמצרי באיסורו עומד לבא בקהל כי לא נתבלבלו דנתן הכתוב קיצבה וכו' תירצו דלשיטה זו סוברים דהכתוב לא הזכיר רק מא"י למצרים ועיין בסמ"ג שהקשה איך דרים יהודים במצרים וגם רבינו הר"מ דר שם ומביא תירוץ זה דדוקא מא"י אך דעת הר"מ דלא חילק צ"ע. ומ"ש הר"מ דאם כבש מלך ישראל ע"פ ב"ד מותר קלסי' הרהמ"ח. וכבר כתבתי כ"פ דאם כיבש וכו' דינו כקדושת א"י לכ"ד לתו"מ וכדומה. ומותר לחזור למצרים לסחורה ואין אסור אלא להשתקע שם. וכ' הר"מ והרהמ"ח דאין מלקות בלאו זה דהכניסה הוא בהיתר ובהשתקעו שם אין בו מעשה. והנה אף שבא ע"י מעשה מכל מקום הו"ל לאו שאב"מ כיון דהמעשה הוא בהיתר לא נחשב מעשה והמל"מ בהל' ב"מ נסתפק בזה אם היה תחלה בהיתר אם הוי מעשה ועיין בס' משנ"ח שמביא דברי הר"מ הללו דמבואר דלא הוי מעשה ופלפל באריכות עיין במצוה א' והדברים עתיקים ומכל מקום קצ"ע אם הולך לשם ע"מ להשתקע למה א"ח משעת ההליכה וצ"ע: