מנחת חינוך מח:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 548:1
Open in the reader →1שלא לזרוע מיני התבואה בכרם ולא קנבוס ולוף וכו' ועל זה נאמר לא תזרע כרמך כלאים. דינים אלו בר"מ פ"ה מה' כלאים ובפרקים אח"ז ובטור ובש"ע יו"ד סי' רצ"ו והדינים כן הוא בקיצור. אסור לזרוע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ואם זרע לוקין שני מלקות אם התרו בו משום כלאי זרעים ומשום כלאי כרם כר"י דאינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דכתיב לא וכו' דבעינן כלאים לבד מכרמך ואז לוקין שנים אבל במין אחד עם חרצן אין לוקין משום כה"כ וגם אין לוקין משום כלאי זרעים דזרע עם זרע אילן אפילו עם חרצן אינו לוקה משום כלאי זרעים כמבואר בר"מ פ"א כאן בהלכה ו' שכתב ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד וכו' ולא חילק בין זרע עם חרצן נראה דמותר רק אם זרע כלאים וגם חרצן גזה"כ הוא דחייב משום כה"כ אבל אם לא זרע כלאים רק זרע וחרצן אין חילוק בין זרע עם אילן אחר דאינו חייב כלל דמשום כה"כ א"ח דבעינן כרמך לבד מכלאים ומשום כלאי זרעים א"ח דבאילנות א"ח משום כלאי זרעים ע"ש וחרצן אילן הוא. ועיין בכ"מ שמביא ירושלמי שהזורע זרע עם חרצן לוקה ותמה על רבינו ניהו דהלכה כר"י דצריך שני מינין לבד מכרם ואינו לוקה מכל מקום למה לא יהיה הלכה כמותו לענין איסור דעכ"פ איסור יש. וא"י אפשר כיון דהתורה לא אסרה אינו אסור כלל ועיין בטור סימן הנ"ל שמביא שם השיטות דדעת הראב"ד שאסור אף במין אחד מדרבנן ודעת הרא"ש שהוא מותר ועיין מ"ש בדעת הר"מ ועיין בב"י באריכות. על כל פנים מן התורה אין איסור במין אחד ואין להאריך ועיין ביו"ד סי' רצ"ה בט"ז ובש"ך ועיין בכ"מ נראה דאף במין אחד אסור מה"ת. ואין אסור מן התורה אלא במפולת יד היינו בב"א אבל אם זרע בזה אחר זה א"ח וכל הרחקות הוא רק מדרבנן. מה שצריך להרחיק תבואה מגפן או להיפך עיין בר"מ. ולענין איסור הגידולים יבואר במצוה שאח"ז בס"ד. עיין בכ"מ סוף פ"ח כתב דהרחקה אסור מן התורה רק דאין לוקין אלא במפולת יד ע"ש. וכבר כתבתי לעיל במצות כלאי זרעים דבכלאים מבואר בשבת פ' ר"ע דחייב ג"כ משום לאו דלא תסיג וכו' ועיין בתוס' שכתבו דאין לוקין משום לאו הזה ע"ש אם כן ה"נ עובר בלאו הזה ג"כ אך במין אחד כיון דל"ש כלאים ל"ש הלאו הזה דהלאו הזה אינו רק במקום דהתורה אסרה משום כלאים וז"פ עיין בסוגיא שם. וכן אם חיפה אותם בעפר לוקה וזה מבואר במכות וכן כתב הר"מ והרהמ"ח כאן דהוי כזורע וכ"כ בפ"א גבי כלאי זרעים. וצ"ע דשם כתב ג"כ המנכש היינו תולש עשבים רעים מתוך הטובים ועי"ז הנהו צמחו טפי חייב משום זורע אם כן אמאי לא כתב כאן וכן המנכש ואם תרצה לומר דאפשר כיון דבעינן במפ"י היינו בב"א וזה ל"ש במנכש הא גבי כלאי זרעים בעינן ג"כ במפ"י כמו שכתב הכסף משנה ס"פ ד' ומכל מקום מחייב הר"מ במנכש דמפ"י הוי אם הם בב"א ושייך שפיר במנכש אם כן למה לא כתב הר"מ כאן וכן המנכש כמו בפ"א גבי כלאי זרעים ועיין לעיל במצוה רמ"ה בכלאי זרעים ותלמד איזה דברים לכאן וא"צ לכפול. וג"כ דין מקיים כלאים ולזרוע לעכו"ם עיין לעיל ובר"מ ותלמד לכאן. עיין בכ"מ סוף פ"ד הלכה ט"ז שכתב דגם כלאי זרעים כדין כה"כ דאינו אסור מן התורה רק במפולת יד ובפ"ה הלכה א' כתב הכסף משנה ולענין כ"ז אפילו בלא מפ"י וכדתנן וכו' מבואר דמה"ת אסור דמרבינן אפילו כה"כ אסור וגם אין ראיה מהמשנה דמדרבנן הוא עיין ותראה דדבריו סתרי אהדדי וצ"ע. ולא אסרה תורה אלא קנבוס ולוף עם כרם והתוס' במנחות והר"נ בחולין כתבו דכל ה' מיני תבואה ג"כ אסורים מן התורה ומדברי התוס' נראה דכל מיני ירקות הותר רק ה' מיני תבואה וקנבוס ולוף זה אסור מן התורה אך מלשון הר"נ בפ' רה"ג שכתב מה דמבואר במנחות דקנבוס ולוף וכו' לאו למעוטי ה' מיני תבואה אלא לאפוקי שאר זרעוני גינה שאינן נאכלים דומיא דקנבוס ולוף נראה מדבריו דכל הירקות והזרעונים הנאכלים יש בהם מן התורה כה"כ וה' מיני תבואה שכתב בתחילה ל"ד רק דומיא דנאכלים ובאינם נאכלים אינו אסור רק קנבוס וכו' והר"ן כתב דכל מיני ירקות וכו' ג"כ חייב רק זרעונים א"ח רק בקנבוס וכו' ועיין בכ"מ דאפילו זרעונים הנאכלים אינם אסורים מן התורה רק קנבוס וכו' וכ' דהתוס' והר"ן חולקין על רבינו בירק ואין ראיה מהר"ן כמ"ש ועיין בש"ע והרהמ"ח כתב כאן דרק ה' מיני תבואה וקנבוס ולוף אבל לזרוע ירקות אינו אסור רק מדרבנן נטה מדעת הר"מ וצ"ע שלא הביא דברי הר"מ. והמקיים כלאים עיין בר"מ פ"א וכתבתי לעיל: