מנחת חינוך פה:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 585:1
Open in the reader →1שנמנענו מלמשכן בידינו בע"ח וכו'. מבואר בר"מ פ"ג מהלכות מלוה ולוה ובטוש"ע חוה"מ סי' צ"ז וכ"ה. אסור למלוה או אפילו שליח ב"ד ליכנס לבית הלוה למשכנו על חוב ואם עבר ונכנס ומשכנו עובר בלאו דלא תבא וכו' ובשוק מותר להשליח ב"ד לחטוף המשכון מידו בזרוע אך המלוה בעצמו אסור לחטוף מידו ודעת הר"מ והרהמ"ח והטור והש"ע דאף בחוץ אם משכנו המלוה בע"כ עובר משום לאו זה אבל התוס' בסוגיא זו כתבו דניתוח בשוק אף המלוה עצמו אינו עובר רק איסור מדרבנן איכא שלא ימשכנו בזרוע והלאו הוא רק על הכניסה לבית הן המלוה או שליח ב"ד ובחוץ אינו עובר כלל. ואין חילוק בין הלאו הזה אלא בלוה אבל לערב מותר למשכנו בעצמו בזרוע אפילו ליכנס לביתו וכן שכר שכיר וכדומה שאינו מלוה מותר דהתורה הקפידה רק בהלואה כמבואר בגמ'. וע"ק דינו כלוה ואינו מוזכר בר"מ רק הבעה"ת כתב כן. ושכירות וכדומה אם זקפן במלוה הו"ל מלוה ואסור כנ"ל. והנה בעני מחויב להחזיר המשכון בעת שצריך כאשר יבואר במצות עשה לקמן אך בעשיר א"צ להחזיר ועיין בתמורה דמקשה לרבא דס"ל כל מלתא וכו' ל"מ והרי משכון וכו' ותנן מחזיר את הכר בלילה ומחרישה ביום וכו' אבל לא קודם וגם מהני לענין שמיטה ומתרץ דכתיב השב תשיב וכו' ע"ש אם כן במשכן לעשיר דלא קאי השב תשיב אם כן אפשר דצריך להחזיר מיד וגם ל"מ לענין שמיטה דכל וכו' ל"מ וכו' ועיין בקצה"ח שכתב כיון דריבתה התורה גבי עני ה"ה בעשיר נמי מהני ע"ש ואינו משמט וא"צ להחזיר כלל ע"ש ועיין בס' נתיבות המשפט דכ' דכל המבואר בסי' ס"ז דאינו משמט כגון הקפת חנות וכדומה והטעם דלא הוי הלואה ה"ה דאינו עובר בלאו זה דלא תבא כו' ומכל מקום מסיק דאינו כותב מעשה משום חומר האיסור. וע"ש עוד שכתב אם יש לו אצל חבירו עיסקא בעד חלק המלוה אסור לתפוס מלאו זה ובעד חלק הפקדון מותר לתפוס דלא הוי הלואה ואם תופס משכון גדול ששוה בעד הכל אף שיכול לתפוס כלי קטן בעד חלק הפקדון ותופס בכיון חפץ גדול שיהיה בידו גם נגד חלק המלוה מותר כיון דמכוין בדבר המותר אף שמכוין ג"כ לדבר איסור מכל מקום שפיר דמי ומביא ראיה לזה ע"ש ומכל מקום אני לך. ועיין באו"ת סי' צ' ס"ז דמביא דיעות דבעיסקא אף חלק המלוה אינו משמט לא כהמחבר ע"ש אם כן אפשר מותר לתפוס ג"כ כנגד המלוה כמ"ש בעל נתהמ"ש ואפשר לחלק ובאתי רק לעורר: