מנחת חינוך ו:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 606:1
Open in the reader →1שנצטוינו בהביאנו הביכורים למקדש וכו'. דינים אלו מבוארים בר"מ פ"ד מה' ביכורים והדינים בקיצור כ"ה. ודין הבאת ביכורים כתבתי לעיל בפרשת משפטים וכאן הוא מ"ע לקרות עליהם. (מ"ע להתודות במקדש על הביכורים בשעה שמביאין ז"ל הר"מ). והנה בודאי מצוה לכתחלה לקרות כמו שמבואר בתורה בשעת הבאה ובשעת נתינה לכהן אך אם נתן הביכורים ולא התודה בעזרה רק חוץ לעזרה אפשר דג"כ יצא אף על פי דכתיב וענית ואמרת לפני ד' אלקיך ולפני ד' היינו בעזרה הנה גבי וידוי כתיב ג"כ לפני ד' וכ' הר"מ בפי"א מה' מע"ש דמצותו במקדש דכתיב לפני ד' וכו' ואם התודה בכ"מ יצא אפשר כאן נמי ודעת הראב"ד שם כיון דכתיב לפני וכו' אין וידוי אלא במקדש אם כן ה"נ. אבל לדעת הר"מ אפשר אף כאן אם התודה שלא במקדש יצא ג"כ וע"ש בכ"מ. וגם בודאי מצוה לכתחלה לקרות תיכף היינו עודהו הסל על כתיפו קורא הגדתי וכו' ואח"כ מוריד הסל וקורא ארמי אובד וכו' מכל מקום אפשר אינו מעכב אם מביא היום ולא יקרא אלא לאחר זמן ויוצא מ"ע זו של קריאה אפילו לאחר זמן ול"מ אם הביכורים מונחים עוד בעזרה דקורא אלא אף אם הכהנים חלקו ביניהם ואפשר דאפילו נאכלו כי הקריאה אינו מעכב עיין בר"מ פ"ג כאן מכל מקום צריך לקיים מ"ע של הקריאה ויוצא אפילו לאחר זמן. אך מלשון הר"מ שכ' מ"ע בשעה שמביאין ובמקדש נראה דכ"ז לעכב וצריך לעיין בזה. ומבואר במגילה דף כ' כל היום כשר לקריאת מגילה וכו' ולוידוי מעשר וכו' ורי"ף גורס ולוידוי ביכורים היינו דהקריאה צריך להיות ביום והר"נ כתב פירוש מקרא ביכורים וכו' ועיין בס' טר"א שם שמפלפל באריכות בזה אך אין לו ראיה מכרחת אך כתב דל"מ שמקרא ביכורים יכנו בשם וידוי והנה הר"מ מכנה אותו כאן בשם וידוי ומסתמא מצא באיזה מקום דנקרא וידוי אך הר"מ גבי וידוי מעשר כ' דאין מתוודין אלא ביום וכאן לא כתב זה נראה דדעתו דאף בלילה קורא וצ"ע בזה. וקריאה זו צריך להיות בלה"ק כן ילפינן בסוטה וכ"כ הר"מ כאן ומבואר בסוטה דהקריאה צ"ל בקול רם והר"ם אינו מביא זה ובה' נ"כ מביא זה ע"ש. ופשוט דאם חיסר תיבה אחת מהקריאה לא יצא ואסור להוסיף ג"כ כב"כ והנה כל המביאין ביכורי' קורין חוץ מה שנחשוב כאן דאין קורין בס"ד: