מנחת חינוך עז:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 77:1
Open in the reader →1שלא ילך כו' משרשי המצוה כו'. עיין ר"מ פ"י מה' סנהדרין ולדעתי ד"ז תמוה מאוד לומר דבד"מ יכולים הדיינים לסמוך על אחד אף שהוא אינו מבין מצד הסברא ודאי הוי הטיית דין והוא רשע וגס רוח דאם יאמר האמת יוסיפו דיינים כמבואר בר"מ וש"ע ומ"ש הרהמ"ח דלשלשה מוסרין דא"א דליכא חד דגמיר באמת זה דוקא בד"מ להסוברים דחד כשר מן התורה עיין ר"מ אבל בגזילות וחבלות ודיני קנסות לכ"ע בעינן ג' מומחים כמבואר בר"מ א"צ לבאר אם כן היאך יעלה על הדעת דכולם יסמכו על א' והם אינם מבינים כלל ד"ז לא יוכל השכל כלל לצייר והר"מ פי"א חשיב החילוקי' בין ד"נ ובין ד"מ והוא ממשנתינו בסנהדרין וחשיב שם הרבה חילוקים ולא חשיב נמי ד"ז דבד"נ אסור לסמוך על אחד ובד"מ מותר לסמוך על אחד עכצ"ל דודאי זה אסור בד"מ ג"כ והוי בכלל מטה דין. אך בד"נ כתבה התורה לאו זה ג"כ שעובר עוד נוסף על לאו הזה ובד"מ א"ע על לאו הזה כי מחמת חומר ד"נ הרבה התורה באזהרות. אבל באמת לענין הדין אסור בד"מ ג"כ והוי מטה דין ושוטה רשע וג"ר ובסנהדרין ג' ע"ב ר"י מוקי קרא דלנטות בד"נ. ובתוס' סנהדרין ל"ו ע"א ד"ה ד"נ כ' ג"כ דהאי פסוק מיירי בד"נ ע"ש אם כן כונת המכילתא והר"מ דבד"נ עוברים על לאו מפסוק זה ולא בד"מ אבל בודאי איסור גדול בד"מ ג"כ אך הסיום של המכילתא יכול אף בד"מ כן ת"ל אחרי רבים כו' אינו מובן לפמ"ש ואין המכילתא ת"י. אך מצד הסברא נראה כמ"ש וצ"ע. ובסמ"ג ה' דיינים מביא הלאו הזה לענין ד"נ מתחילין מן הצד ודברי המכילתא לא הביא כלל וצע"ק. ונ"ל כיון דב"נ נהרג בדיין א' אם כן אף אם ישבו הרבה מכל מקום מותרים לסמוך על א' וגם האי קרא בישראל כתיב ולא בב"נ ומכל מקום צ"ע ויבואר במקומו אי"ה: