מנחת חינוך פב:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 82:3
Open in the reader →1בשעת המעשה כו'. במכות ו' ע"ב ילפי' מפסוק לא יומת עפ"י ע"א ואינו ענין ללאו הזה וצ"ע ולא ידעתי היכן מצא הרהמ"ח דנכלל בלאו הזה וגם הר"מ אינו מביא פ"כ מה' סנהדרין ד"ז רק מבואר בר"מ פ"ד מה' עדות וער"מ עוד דינים איזהו עדות מיוחד' ובכ"מ שם. ומ"ש הרב המחבר דאם המתרה רוא' אותן מצטרפין עש"ס דה"ה אם העדים רואים המתרה ג"כ מצטרפין והר"מ דעתו דתרתי בעינן דהמתר' רוא' אותם והם ראו המתרה ובכ"מ הי' כן גרסתו בגמ' וגי' בש"ס הוא המתרה רואה או הם רואים דבחד סגי וכ"נ דעת הרהמ"ח על כל פנים אם הם רואים ג"כ סגי כמבואר בהדיא לפי גי' זו. ודע דד"ז אם המתרה רואה את העדים שמצטרפין הקשו תוס' היאך נאמן המתרה לומר שראה את העדים להרוג נפש והוא רק ע"א ותי' דעדים מעידים שהמתרה ראה את העדים אך המעשה לא ראו רק העדים המעידים. ובד"מ עדות מיוחדת כשר עש"ס ור"מ וח"מ סי' ל' ובשאר דברים שצריך עדות כגון דבר שבערוה ועידי קדושין עב"י באריכות ובכ"מ באה"ע ובמש"ל לענין קה"ח וצ"ע לענין מלקות אי עדות מיוחדת כשר ובב"נ ל"ש זה דנהרג עפ"י ע"א: