מנחת חינוך פג:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 83:2
Open in the reader →1אבל אם הדיין בע"מ כו'. עש"ס דאפילו בתורת שכר ולא שוחד אסור ליקח והנוטל שכר לדון דיניו בטלין רק שכר בטלה דמוכח שרי וזה הטעם משום מה אני בחנם כו'. ופשוט דהפסולים לדון רק קיבלו עליהם רשאים ליקח שכר כיון דאינם מחוייבין לדון מן התורה הוי כמו עדים שמותרים ליקח שכר לראות. ולענין אם קבלו שכר אם צריכים להחזיר מצד הסברא כיון דדיניו בטלין אם כן לא עשה הפעולה ששכר אותו וצריך להחזיר או מחמת כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד ולפי שאינו מן המצוה דשוחד אין רצוני להאריך כאן בזה. ועיין בכורות כ"ט ובתוס' שם ובכ"מ פ"ה מהלכות פרה אדומה ה"ו גבי הוי' וקידוש דגם כן פסול בשכר מבואר דאם לא נתן לו שכר רק הבטיח ליתן לו אין זה נוטל שכר והקידוש כשר אם כן ה"נ ומכל מקום צ"ע ואין כאן מקומו ויבואר אי"ה במק"א. ואם נאמר כהכסף משנה דהבטחה ל"ה נוטל שכר אם כן דיניו קיימין אם כן ממילא צריכין ליתן אחר כך השכירות דשכירות פועל הוא בדיבור כיון דעשה הפעולה דהדין קיים צריך ליתן לו שכרו: