מנחת שי על תהלים קז:מ
מנחת שי על תהלים · Minchat Shai on Psalms 107:40
Open in the reader →1שפך בוז על נדיבים ויתעם בהו לא דרך. טי"ת פסוקים אית בהון הדין סימן נו"ן הפוכה כזה וסימן ויהי בנסע הארון. ויהי העם כמתאננים. יורדי הים באניות. המה ראו מעשי ה'. ויאמר ויעמד רוח. יעלו שמים ירדו. יחוגו וינועו כשכור. ויצעקו אל ה' בתראה. שפך בוז על נדיבים. ומקרין אכין ורקין בתורה ע"כ במסורת פרשת בהעלתך. ובפסיקתא דרבי טוביה ויה בנסע הארן מסומן מלמעלה ומלמטה נונין הפוכין שהן דומים לכי"ף ורש"י פי' אך רק כל מקום שנא' אך רק מיעט מה בא למעט לומר שאין זה מקום הפרשה הזו ורש"י כתב כאן יש החניות בפ' זו ובאין לידרש במקום אכין ורקין למעט לומר צעקו קודם גזר דין נענין לאחר גזר דין אינן נענין ע"כ. וכן בערוך ערך אך אכין ורקין מיעוטין וכו' הכי נמי עשה בתילים נוני"ן הפוכין כדין רק ואך ע"כ. ונונין אלו נקראין מבעלי המסרה נונין מנוזורות מלשון נזורו אחור שכן בתחלה מתחיל הסופר לכתבן כסדרן לפנים ואחר כך הופכן לאחור וסימניות הללו צריך לעשותן קודם הפסוקים כמו שכתבתי בפרשת בהעלתך ולא באמצע הפסוקים שהרי יש קצה מהם שאין בהם נו"ן וכן מצאתי בספר אחד קדמון מדוייק מספרד. ועיקרא דמילתא איתא בפ"ק דר"ה ת"ש יורדי הים באניות וגו'. המה ראו מעשי ה' וגו'. ויאמר ויעמד וגו'. יעלו שמים. וגו'. יחוגו וינועו וגו'. ויצעקו אל ה' וגו'. יודו לה' חסדו וגו'. ואיכא בין גמרא ומסורת פסוק יודה לה' חסדו. ופסוק שפך בוז על נדיבים. דגמרא חשיב בגווייהו. יודו לה' חסדו ומסור' חשיב שופך בוז. ורש"י כתב במסכת ר"ה בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין כזה. אכין ורקין באון לדרשה וכו'. עוד מצאתי במסורת ישנה אותיות מנוזרות יש בקרי' הן תשעה ב' בתורה ויהי בנסע הארן וז' במזמור יאמר גאולי תחלתן יורדי הים באניות וסופן שופך בוז על נדיבים: